בקשה - ערך ויקיפדיה

מיועד לתמיכה בכל מה שקשור לאתרי אינטרנט.
גלישה באתרים, שאלות על אתרים, ודיווח על תקלות באתרים.

מנהל: מפקח

בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי nywalles » ט"ז אלול התשע"ד, 10:06

שלום,
מישהו יכול להשיג לי את ערך הויקיפדיה של הרב שמואל אליעזר שטרן שליט"א
תודה רבה
הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו
סמל אישי של המשתמש
nywalles
 
הודעות: 80
הצטרף: י"ב אב התשע"ד, 15:12
תודות שנשלחו: 43 פעם
תודות שהתקבלו: 10 פעמים ב 8 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מאיר-נתיב » ט"ז אלול התשע"ד, 10:38

nywalles כתב:שלום,
מישהו יכול להשיג לי את ערך הויקיפדיה של הרב שמואל אליעזר שטרן שליט"א
תודה רבה

הרב שמואל אליעזר שטרן
תאריך לידה כ"ה בתמוז ה'תש"ח (1948)
השתייכות חסידים
רבותיו הרב שמואל הלוי וואזנר
חיבוריו שביבי אש
הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1948) הוא דיין ופוסק הלכה, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר. בנוסף הוא מכהן כראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם, רב במערב בני ברק ורבו של ארגון הצלה גוש דן.

נולד בהונגריה, בנם של שלמה יצחק שטרן וצפורה בת שלמה קורלק. בשנת תש"י (1950), בהיותו בן שנתיים, עלתה משפחתו לישראל. התייתם מאביו בקטנותו. למד בישיבת חכמי לובלין של הרב שמואל הלוי וואזנר. נישא לבתו של אפרים קליין.

שימש כמו"ץ ודיין בבית ההוראה ובבית הדין של רבו הרב שמואל הלוי וואזנר. בשנת תשס"א הקים את בית ההוראה "שערי הוראה".

שימש כר"מ בישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק, שבראשות הרב יצחק שלמה אונגר. לאחר פטירת הרב אונגר, בשנת תשס"ד, התמנה כממלא מקומו בראשות הישיבה.

מתגורר במערב בני ברק והוא משמש כרב אזורי. מעל ביתו שוכן בית ההוראה שלו "שערי הוראה". במבנה נפרד ליד ביתו נמצא בית הכנסת שלו ובית מדרשו "מתיבתא" שהוקם בשנת תש"ע.

עמדותיו
הרב שטרן אינו משתתף בהצבעה בבחירות לכנסת, כדעת רבו הרב שמואל הלוי וואזנר, אם כי מעולם לא קבע כי יש איסור להצביע.

ספריו
שביבי אש
שו"ת שביבי אש (ארבע חלקים)
אוצרות הראשונים - על הגדה של פסח בהוצאת עוז והדר
על התורה
על המועדים מועדים 2
על קדושת בית הכנסת וכתיבת ספר תורה
על ענייני חופה ושבע ברכות
ביאורים והערות להגדה של פסח עם פירוש הראב"ן
שערי הוראה
ח"ג, ח"ד, חי"ב
שביבי טהרה,
קובץ בירורים שביבי אש
שמיטת כספים כהלכתה
מכירת חמץ כהלכתו
כתובה כהלכתה
גירות כהלכתה
הצלת נפשות
במשך חייו התעסק רבות במשנת החתם סופר והוציא ספרים רבים על פי משנתו, כפסקי ומנהגי חתם סופר על מגוון נושאים, סנה בוער באש, קובץ אגרות חתם סופר.

צאצאיו
בנו הרב שלמה יצחק. הוציא לאור את הספר "תורת הלוי", מתורתו של הרב וואזנר על הלכות סת"ם ושמיטה.
בנו הרב יום טוב ליפמן
חתנו הרב יחזקאל אהרן שווארץ מבני ברק, רבה של הקריה החסידית בהר יונה.
חתנו הרב מאיר לייפער
סמל אישי של המשתמש
מאיר-נתיב
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 4039
הצטרף: כ"ב חשון התשס"ט, 11:36
תודות שנשלחו: 3911 פעם
תודות שהתקבלו: 6494 פעמים ב 2898 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מאיר-נתיב על הודעה זו
nywalles (ט"ז אלול התשע"ד, 13:17), פתח תקווה 1 (י"ז טבת התשע"ח, 01:53)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי nywalles » כ"ז תשרי התשע"ה, 17:26

שוב פעם בקשה
אם אפשר להביא לי את הערך של הרב שלמה קורח מויקיפדיה, אודה לכם מאוד
הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו
סמל אישי של המשתמש
nywalles
 
הודעות: 80
הצטרף: י"ב אב התשע"ד, 15:12
תודות שנשלחו: 43 פעם
תודות שהתקבלו: 10 פעמים ב 8 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי חיפאית » כ"ז תשרי התשע"ה, 18:53

nywalles כתב:שוב פעם בקשה
אם אפשר להביא לי את הערך של הרב שלמה קורח מויקיפדיה, אודה לכם מאוד

הרב שלמה קורח (נולד בשנת 1935) הוא מרבני יהדות תימן, הרב הראשי הספרדי ואב"ד של העיר בני ברק.

תולדות חייו
נולד למשפחת רבנים בצנעא. בילדותו למד אצל הרב חיים צאלח ואצל סבו הרב עמרם קורח, רבה הראשי האחרון של יהדות תימן.

בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והתגורר עם אביו וסבו בירושלים. למד בישיבת מקור חיים, בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, מרכז הרב בירושלים וישיבת פוניבז' בבני ברק. כמו כן למד בישיבת לייקווד והיה מקורב לרב אהרן קוטלר.

לאחר נישואיו למד בכולל אברכים שעל ידי ישיבת פוניבז'. לאחר מכן נתמנה לחבר הרבנות בבני ברק ובהמשך לרב העיר. הוא הרב הראשון של העיר בני ברק המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל. שאר הרבנים אינם מוכרים כרבני העיר.

ספריו
סדרת ספרי עריכת שלחן על מנהגי תימן
עריכת שולחן - ילקוט חיים - חיבור הלכתי על סדר השולחן ערוך
אגדה של פסח - עריכת שולחן
שפת מלך על הרמב"ם
זאת אמונתי
בסוד ישרים
חיי ברכה על תהלים
ועמך כולם צדיקים
ראשית דעת
חכמת הנפש
"האנשים המשוגעים מספיק, לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם - הם העושים זאת.. אז אם אתה כבר נולד משוגע תשנה העולם, תעשה משיעבוד לגאולה" (8th day)
סמל אישי של המשתמש
חיפאית
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 489
הצטרף: ב' כסלו התשע"ב, 14:15
תודות שנשלחו: 27 פעם
תודות שהתקבלו: 381 פעמים ב 195 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל חיפאית על הודעה זו
nywalles (כ"ז תשרי התשע"ה, 20:21)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי BB1234 » ו' חשון התשע"ה, 00:17

בבקשה אם מישהוא יכול לשלוח לי (אפשר בפרטי) את ערך ויקפדי' על מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (נדמה לי שזה מעל 70 דפים אם יש צורך לשלוח במייל נא להודיע לי)
סמל אישי של המשתמש
BB1234
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 991
הצטרף: ח' תמוז התשע"ד, 15:06
מיקום: לא בירח
תודות שנשלחו: 2570 פעם
תודות שהתקבלו: 721 פעמים ב 309 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי דרושים » ו' חשון התשע"ה, 00:20

בבקשה
קבצים מצורפים
מועצת גדולי התורה.pdf
(95.48 KiB) הורד 324 פעמים
    דרושים - פתרונות תעסוקה לציבור החרדי. למאגר המשרות חייגו 0583-222-400
    לקבלה במייל שלחו בקשה ל drushim001@gmail.com
      סמל אישי של המשתמש
      דרושים
      משתמש מתחיל
      משתמש מתחיל
       
      הודעות: 243
      הצטרף: כ"ו טבת התשע"ד, 15:46
      תודות שנשלחו: 100 פעם
      תודות שהתקבלו: 344 פעמים ב 128 הודעות

      המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל דרושים על הודעה זו
      BB1234 (ו' חשון התשע"ה, 01:20)

      Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

      הודעהעל ידי דרושים » ו' חשון התשע"ה, 00:25

      BB1234 כתב:בבקשה אם מישהוא יכול לשלוח לי (אפשר בפרטי) את ערך ויקפדי' על מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (נדמה לי שזה מעל 70 דפים אם יש צורך לשלוח במייל נא להודיע לי)


      בקושי 5 דפים..
        דרושים - פתרונות תעסוקה לציבור החרדי. למאגר המשרות חייגו 0583-222-400
        לקבלה במייל שלחו בקשה ל drushim001@gmail.com
          סמל אישי של המשתמש
          דרושים
          משתמש מתחיל
          משתמש מתחיל
           
          הודעות: 243
          הצטרף: כ"ו טבת התשע"ד, 15:46
          תודות שנשלחו: 100 פעם
          תודות שהתקבלו: 344 פעמים ב 128 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי ישראלי » ה' ניסן התשע"ה, 15:01

          ערך אגודת ישראל (בחירות קודמות לכנסת וקולות)
          תודה רבה
          סמל אישי של המשתמש
          ישראלי
          משתמש מתקדם
          משתמש מתקדם
           
          הודעות: 548
          הצטרף: ז' אלול התשע"ד, 11:15
          תודות שנשלחו: 115 פעם
          תודות שהתקבלו: 95 פעמים ב 76 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי ללוש » ה' ניסן התשע"ה, 15:11

          להלן תוצאות הבחירות, שבהן התמודדה אגודת ישראל לבדה.
          • הכנסת השנייה - 13,799 קולות - 3 מנדטים
          • הכנסת החמישית - 37,138 קולות - 4 מנדטים
          • הכנסת השישית - 39,795 קולות - 4 מנדטים
          • הכנסת השביעית - 44,002 קולות - 4 מנדטים
          • הכנסת התשיעית - 58,652 קולות - 4 מנדטים
          • הכנסת העשירית - 72,312 קולות - 4 מנדטים
          • הכנסת האחת עשרה - 36,079 קולות - 2 מנדטים
          • הכנסת השתים עשרה - 102,714 קולות - 5 מנדטים (כולל פועלי אגודת ישראל)
          ...
          ללוש
           
          הודעות: 81
          הצטרף: ח' שבט התשע"ה, 14:38
          תודות שנשלחו: 96 פעם
          תודות שהתקבלו: 31 פעמים ב 24 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי ללוש » ה' ניסן התשע"ה, 16:18

          א. יש לך כאן קישור לאתר הכנסת לגבי דגל התורה
          http://www.knesset.gov.il/faction/heb/F ... .asp?PG=23

          המפלגה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
          באופן רשמי מורכבת מפלגת אגודת ישראל מארבע סיעות המיוצגות במליאת המזכירות: "הסיעה המרכזית" המייצגת את חסידות גור (בעבר: את יוצאי פולין), "הסיעה המאוחדת" המייצגת את חסידות ויז'ניץ (בעבר: את יוצאי הונגריה ורומניה), סיעת "שלומי אמונים" המייצגת קבוצה של חסידויות קטנות ולא מיוצגות וכן בלתי מזוהים רבים (בעבר את תושבי ירושלים), וסיעת צא"י (צעירי אגודת ישראל) שייצגה בעבר את הציבור הליטאי הבני ברקי. עם פרישת מפלגת דגל התורה ב-1989 ממסגרת "אגודת ישראל" עזבו עמה רובם הגדול של אנשי צא"י את המפלגה.
          בשנת תשל"ו-1976 נערכו הבחירות היחידות לוועידה הארצית של המפלגה, כשרוב המצביעים מגיעים ממחוזות הבחירה של בני ברק, ירושלים ותל אביב‏[12]‏[13]. מאז ועד היום תוצאות בחירות אלה מכתיבות את יחסי הכוחות הפנימיים בתוך המפלגה, כאשר הסיעה המרכזית של חסידי גור מחזיקה במספר המקומות הרב ביותר:
          סיעה ראש הסיעה קולות אחוז
          "א" - הסיעה המרכזית יהודה מאיר אברמוביץ
          3,895 27.75%
          "ש" - שלומי אמונים
          מנחם פרוש
          3,460 24.88%
          "צ" - ציות והגשמה (צעירי אגודת ישראל) שלמה לורינץ
          2,970 21.36%
          "מ" - הסיעה המאוחדת שלמה יעקב גרוס
          1,740 12.55%
          "חי" - עדות המזרח 1,244 8.94%
          "ס" - נאמני התנועה (חסידות סלונים)
          356 2.62%
          "ע" - אחדות התנועה 204 1.46%
          "יס" - יוצאי בוכרה 56 0.4%
          בעבר הנהיגה את המפלגה מועצת גדולי התורה בה היו חברים רבנים, אדמו"רים וראשי ישיבות בולטים. בשנת תשמ"ט לאחר פרישת דגל התורה והקמת מועצה אלטרנטיבית, נשארו במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בעיקר נציגי החסידים, ובהם אדמו"רי חסידות גור, סדיגורה, ויז'ניץ, ערלוי וחצרות קטנות נוספות וכן מספר רבנים. פעילות המועצה שככה עם השנים עד שכמעט הפכה למוסד רשמי בלבד אך בשנת תשע"ג חודשה פעילותה והוכנסו חברים חדשים למועצה.
          חסידות בעלז סבלה במשך השנים מחוסר הזדהות פוליטי בין הסיעות השונות, דבר שגרם לה לחוסר ייצוג שוויוני בהתאם לגודלה עד היום. ב-1989 פרשה בעלז מאגודת ישראל ותמכה ב"דגל התורה", והאדמו"ר מבעלז אף כיהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה, אך לאחר ריצתן המשותפת של המפלגות שבה בעלז לשורות אגודת ישראל, והיא מיוצגת בהסכמי רוטציה שונים בינה ובין הסיעות האחרות.
          המפלגה פועלת למען מצביעיה בתחומי החינוך, הדיור, שירותי-הרווחה, אי-שרות צבאי מטעמי דת, ופועלת לשמירת הצביון היהודי-דתי של מדינת ישראל. עמדתה בעניינים המדיניים ואחרים היא הלכתית ובניגוד למפלגות הלא חרדיות אינה נגזרת ממחויבות קודמת לעמדות יוניות או ניציות. מתוך גישה זו היא מחויבת לשולחן ערוך בלבד, מסיבה זו התנגדה להסכמי אוסלו ולתוכנית ההינתקות מחמת פיקוח נפש. באופן מסורתי אגודת ישראל מתרחקת ממפלגות השמאל המזוהות אצלה עם חילוניות אידאולוגית.
          יושבי ראש התנועה מקום המדינה היו:הרב יצחק מאיר לוין, רבי פינחס מנחם אלתר והרב משה זאב פלדמן.
          כיום יו"ר אגודת ישראל בישראל הוא הרב יוסף קופרברג. מזכ"ל המפלגה הוא חנוך זייברט.
          הישגי המפלגה בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בבחירות לאסיפה המכוננת התמודדה אגודת ישראל כחלק מהחזית הדתית המאוחדת וזכתה לשני נציגים (ולאחר פרישת אחד מהחברים ברשימה קיבלה נציג נוסף) בכנסת הראשונה. בכנסת השלישית, הרביעית והשמינית רצה יחד עם פא"י תחת השם "חזית דתית תורתית"‏‏‏[14].
          קבצים מצורפים
          דגל התורה 1.png
          דגל התורה 1.png (1.67 KiB) נצפה 13879 פעמים
          יהדות התורה 1.png
          יהדות התורה 1.png (1.89 KiB) נצפה 13879 פעמים
          יהדות התורה.png
          יהדות התורה.png (21.74 KiB) נצפה 13879 פעמים
          יהדות התורה.xlsx
          (13.03 KiB) הורד 289 פעמים
          דגל התורה.xlsx
          (12.21 KiB) הורד 279 פעמים
          ...
          ללוש
           
          הודעות: 81
          הצטרף: ח' שבט התשע"ה, 14:38
          תודות שנשלחו: 96 פעם
          תודות שהתקבלו: 31 פעמים ב 24 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי לא פשוט להיות פשוט » ל' ניסן התשע"ה, 20:06

          אשמח לקבל את הנאמר בויקיפדיה אודות הערך 'כינור',
          תודה רבה :lol: :!:
          סמל אישי של המשתמש
          לא פשוט להיות פשוט
           
          הודעות: 51
          הצטרף: ל' ניסן התשע"ה, 22:52
          תודות שנשלחו: 33 פעם
          תודות שהתקבלו: 7 פעמים ב 7 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי שים שלום » א' אייר התשע"ה, 21:04

          לא פשוט להיות פשוט כתב:אשמח לקבל את הנאמר בויקיפדיה אודות הערך 'כינור',
          תודה רבה :lol: :!:

          בבקשה,
          יש אישה בדף הראשון
          קבצים מצורפים
          כינור (2).pdf
          (576.1 KiB) הורד 322 פעמים
          "כל מצוה יכולה להכריע את הכף"!!!
          דוא"ל: מנחם
          סמל אישי של המשתמש
          שים שלום
          משתמש וותיק
          משתמש וותיק
           
          הודעות: 2884
          הצטרף: כ"ו טבת התשע"ד, 20:11
          מיקום: רחובות
          תודות שנשלחו: 516 פעם
          תודות שהתקבלו: 1488 פעמים ב 978 הודעות

          המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל שים שלום על הודעה זו
          לא פשוט להיות פשוט (א' אייר התשע"ה, 08:39)

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי רותי » א' אייר התשע"ה, 21:05

          לא פשוט להיות פשוט כתב:אשמח לקבל את הנאמר בויקיפדיה אודות הערך 'כינור',
          תודה רבה :lol: :!:


          בבקשה
          קבצים מצורפים
          כינור.png
          כינור.png (819.95 KiB) נצפה 13779 פעמים
          רותי
          משתמש מתקדם
          משתמש מתקדם
           
          הודעות: 749
          הצטרף: כ"א כסלו התשע"ד, 14:47
          תודות שנשלחו: 856 פעם
          תודות שהתקבלו: 709 פעמים ב 414 הודעות

          המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל רותי על הודעה זו
          לא פשוט להיות פשוט (א' אייר התשע"ה, 08:39)

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי פעלעד » א' אייר התשע"ה, 22:22

          מישהו יוכל לעשות חסד ולהעלות לי את הנאמר בויקפידיה - ערך 'עובש',
          בפרט על ההיזק של עובש ודרכי ההתמודדות וכו'.
          יהיה לי לתועלת. תודה.
          נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו...!!!
          סמל אישי של המשתמש
          פעלעד
          משתמש וותיק
          משתמש וותיק
           
          הודעות: 2008
          הצטרף: כ"ה תשרי התשע"ה, 13:40
          תודות שנשלחו: 1570 פעם
          תודות שהתקבלו: 1614 פעמים ב 833 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי shalom » א' אייר התשע"ה, 23:02

          זה מה שמצאתי בתוכנת ויקיפדיה שברשותי [OKAWIX]
          קבצים מצורפים
          עובש.pdf
          (78.62 KiB) הורד 220 פעמים
          ... וכל נתיבותיה שלום
          סמל אישי של המשתמש
          shalom
          משתמש מתקדם
          משתמש מתקדם
           
          הודעות: 688
          הצטרף: ה' תשרי התשע"ה, 21:03
          מיקום: בין המרכז לשפלה
          תודות שנשלחו: 287 פעם
          תודות שהתקבלו: 382 פעמים ב 219 הודעות

          המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל shalom על הודעה זו
          פעלעד (א' אייר התשע"ה, 07:10)

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי פעלעד » א' אייר התשע"ה, 07:10

          shalom כתב:זה מה שמצאתי בתוכנת ויקיפדיה שברשותי [OKAWIX]

          תודה רבה,
          אבל אם מישהו יוכל למצא יותר חומר, אודה לו ביותר.
          תודה.
          נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו...!!!
          סמל אישי של המשתמש
          פעלעד
          משתמש וותיק
          משתמש וותיק
           
          הודעות: 2008
          הצטרף: כ"ה תשרי התשע"ה, 13:40
          תודות שנשלחו: 1570 פעם
          תודות שהתקבלו: 1614 פעמים ב 833 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » א' אייר התשע"ה, 09:11

          עובש הוא שם כללי לפטריות המכסות משטחים שונים (בדרך-כלל מזונות או משטחים לחים). לעומת זאת, פטריות הגדלות בצורה חד תאית נקראות שמרים. למונח "עובש" אין משמעות טקסונומית מדויקת.
          רשת הסיבים הללו נקראת "מיצליום" ונחשבת כאורגניזם שלם. המיצליום מופיע כחוטים לבנים ודקים על גבי המשטח ובכך יוצרים קרום אוורירי. מחיצות עשויות להגביל תאים סמוכים לאורך מושבת העובש, כשכל אחד מהם מכיל גרעין יחיד או מספר גרעינים זהים. העובש מכיל לעתים קרובות נבגים, המהווים שלב מיוחד במחזור החיים של הפטריות. המושג נבג מקושר רבות למחלות הנגרמות על ידי חיידקים, אך עיקר הבעיות הבריאותיות כתוצאה מעובש עלול להיגרם לאנשים בעלי מערכת חיסון חלשה וכן ללוקים במערכת הנשימה.
          עובש עשוי לגרום לפירוק ביולוגי של חומרים טבעיים שאינם רצויים, לדוגמה; אוכל מקולקל, ומכאן חשיבותו לשימור מערכות ביולוגיות. לעובש שימושים בתעשיית המזון, במחקר וברפואה.
          תוכן עניינים [הסתרה]
          1 ביולוגיה
          1.1 תנאי גידול
          1.2 מבנה ותהליך רבייה
          2 השפעות בריאותיות וטיפול
          3 שימושים
          3.1 בתעשיית המזון
          3.2 ברפואה
          4 קישורים חיצוניים
          ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
          תנאי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
          ידועים אלפי זנים שונים של עובש, להם מאפיינים שונים ומגוונים רק מעטים מהם פתוגניים לבני אדם. כולם זקוקים ללחות על מנת לגדול ומעטים אף גדלים בסביבה מימית. בדומה לכל סוגי הפטריות, עובשים שונים מפיקים אנרגיה מחומרים אורגניים הנמצאים בסביבתם. בדרך כלל, עובשים מפרישים לסביבתם אינזימים הידרוליטיים שתפקידם לפרק פולימרים ביולוגיים מסביבתם הקרובה, כמו עמילן, תאית וליגינין לרכיבים פשוטים יותר, אותם הם יכולים לקלוט. באופן זה משמש העובש תפקיד חשוב בגרימה לריקבון של חומרים אורגניים, מה שמאפשר מחזור של חומרי מזון במערכת האקולוגית. עובשים רבים גם מסנתזים ומשחררים לסביבתם הקרובה רעלנים שביחד עם אינזימי-פירוק פוגעים בגדילה של מיקרו-ארגניזימים מתחרים. מכיוון שעובש יכול לגדול גם על אוכל, הוא עשוי להפוך אותו לעתים רחוקות לרעיל, לכן הוא גורם מרכזי להשחתת מוצרי מזון ומחלות. אסטרטגיות שונות לשימור מזון, כמו המלחה, הקפאה וייבוש, מטרתן מניעת התפתחות של עובש ואורגניזמים אחרים.
          אף על פי שעובשים יכולים לגדול כמעט על כל חומר אורגני בטבע, הם נצפים על ידי עין אנושית רק כאשר הם מתארגנים במושבות. מכיוון שרוב סוגי העובש לא שורדים בטמפרטורה של 4 מעלות צ'לסיוס, משתמשים בטמפרטורה זו כדי לשמר אוכל. בתנאים סביבתיים שאינם מאפשרים גדילה, העובש ישאר בחיים אך במצב רדום בטווחי טמפרטורה ולחות רחבים, כתלות בזן. עובשים מסוימים יכולים לשרוד תנאים סביבתיים קשים ביותר, כמו משטחי הקרח באנטרנטיקה, תמיסות מאד חומציות, סבונים אנטי-חיידקיים ואפילו בדלק מטוסים.
          מבנה ותהליך רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
          העובש מורכב מרשת של קורים לבנים- אפרפרים המכונים תפטיר. הקורים חודרים למזון עליו הם מתקיימים וסופגים ממנו את מזונם. מעל התפטיר מתנשאים מעין גבעולים קטנים, שבראשם התעבויות. התעבויות אלה הן אפורות בתחילה ולאחר מכן נעשות שחורות. אלה הם גופי הרבייה של העובש והם מכונים מנבגים.
          בתוך המנבגים מתפתחים הנבגים – מעין זרעים זעירים, שבעזרתם העובש מתרבה. הנבג הוא תא שצבעו אפור בתחילה, ועם הבשילו נעשה צבעו שחור. כתמי העובש השחורים הנראים על דברי מזון הם למעשה נבגים בשלים, ומטרת הצבע הכהה היא להגן על הגרעין מפני פגיעות של קרינה אולטרה סגולה. הנבגים יכולים להכיל גרעין אחד או מספר גרעינים, ויכולים להתפתח כתוצאה ממיטוזה או מיוזה; הרבה זנים יכולים להתרבות בשתי הדרכים. עם ההבשלה נמסה דופן הנבג, והנבגים הזעירים נפוצים לכל עבר. לנבגים צורות ומבנים שונים, אך לרוב הם עגולים או אליפטיים. חלקם מותאמים לנשיאה על ידי האוויר ויכולים להשאר בו זמן רב וחלקם מותאמים יותר לנשיאה במים; כמו כן הם יכולים להידבק לבגדים ולפרווה ויכולים לשרוד תנאים סביבתיים קיצוניים. נבג שנפל במקום מתאים, כמו פרוסת לחם שהונחה במקום לח, ינבוט ויתפתח בתוך זמן קצר תפטיר אפור, ולאחר מכן מנבגים שחורים ונבגים שיבשילו ויתפזרו לכל עבר. אופן היצירה של הנבגים וכן הצורה שלהם משמשים לצורך אפיון העובש.
          השפעות בריאותיות וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
          עובש מפיע רבות בטבע, ונבגים הם רכיב שכיח באבק. עם זאת, כאשר כמות הנבגים רבה, הם עלולים להיות מסוכנים לבני-אדם ועשויים לגרום לאלרגיות ולבעיות במערכת הנשימה. בנוסף, כאמור, עובשים שונים מייצרים רעלנים אשר עלולים להיות מסוכנים לבני-אדם ולחיות בבליעה ובנשימה. לא כל סוגי העובש רעילים, והמושג "עובש רעיל" מתייחס לזנים ספציפיים בלבד. מחקרים שונים טוענים כי חשיפה לרמה גבוהה של רעלנים שמקורם בעובש עשויה להוביל לבעיות עצביות ובמקרים חמורים אף למוות. חשיפה לטווח ארוך, לדוגמה, חשיפה בבית, עשויה להיות מזיקה באופן מיוחד. סימפטומים לאלרגיה לעובש הם בין השאר; עיניים לחות, שיעול, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות בנשימה, עייפות, אף סתום והתעטשויות לעתים תכופות. עובש הבתים גדל בעיקר באזורים לחים ורטובים ובמרתפים, לכן ניתן למנוע את התפשטותו ובכך את ההשפעות המזיקות שלו באמצעים פשוטים. החשוב ביותר הוא לנקז את הרטיבות ובכך למנוע את הלחות, לאחר מכן יש לאורר את הסביבה. בנוסף ישנם כימיקלים שונים היכולים לפגוע בעובש וכן גישות מניעתיות וטיפוליות המבוססות על הזרמה של פרוביוטיקה לחללים בהם עלול להתפתח עובש או כאלו שכבר התפתח בהם עובש.
          יש לציין שניתן לנצל את רעילות העובש לטובת בני-אדם ליצירת תרופות אנטיביוטיות כמו פניצילין.
          שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בתעשייה מנצלים רכיבים ביולוגיים ואנזימים שונים של עובש לצורכי מחקר.
          בתעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בתעשיית המזון קיים שימוש נרחב בעובש. ראשית, זנים שונים של עובש מגודלים מזה מאות שונים באזורים נרחבים במזרח אסיה כדי לשמש בתסיסה של סויה ודגן ליצירת מיסו ורוטב סויה. כך, העובש מפרק את העמילן המצוי באורז, בטטות ועוד ומשמש להכנת מאכלים יפניים שונים כמו הסאקה. נקניקים שונים כמו הסלמי משלבים התחלת גידול של עובש מזנים מסוימים כדי לשפר את הטעם ולמנוע התפתחות של חיידקים.
          שימוש חשוב נוסף הוא בתעשיית הגבינות. גבינות מסוימות מיוצרות ונמכרות עם שכבת עובש עליהן (כגון קממבר וברי) או נימי עובש בתוכן (כגון רוקפור וגורגונזולה); העובש מקנה לגבינה טעם ייחודי.
          ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בגילוי המקרי של פניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג היה מעורב זן של עובש הנקרא "פניציליום". בשנים 1941-1945 עבדו שורה של מדענים מארצות הברית ובריטניה על פיתוח של יצור תעשייתי של פניצילין ובכך התחיל השימוש באנטיביוטיקות ברפואה.
          בנוסף, מספר תרופות להורדת רמת כולסטרול בדם כמו לובסטטין מקורן מעובש. התרופה ציקלוספורין שמשמשת לדיכוי מערכת החיסון אצל חולים שעברו השתלת איברים מקורה גם כן מזן מסוים של עובש.
          קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
          עובש באתר בריאותון
          כרמית ספיר-ויץ, מלחמה על הבית: מהי הפטרייה המסוכנת שעל קירות ביתכם, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2010
          Mold and Moisture in Homes מסמך הנחיה ממחלקת הבריאות של מדינת מיניסוטה, ארצות הברית. (באנגלית)
          ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עובש בוויקישיתוף
          סמל אישי של המשתמש
          מלך זקן וכסיל
          משתמש וותיק
          משתמש וותיק
           
          הודעות: 1378
          הצטרף: י"ב אדר התשע"ד, 14:14
          תודות שנשלחו: 2256 פעם
          תודות שהתקבלו: 1667 פעמים ב 947 הודעות

          המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מלך זקן וכסיל על הודעה זו
          גשן (א' אייר התשע"ה, 11:05), פעלעד (א' אייר התשע"ה, 13:58), אלן (כ"ב סיון התשע"ו, 09:34)

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » א' אייר התשע"ה, 09:11

          עובש הוא שם כללי לפטריות המכסות משטחים שונים (בדרך-כלל מזונות או משטחים לחים). לעומת זאת, פטריות הגדלות בצורה חד תאית נקראות שמרים. למונח "עובש" אין משמעות טקסונומית מדויקת.
          רשת הסיבים הללו נקראת "מיצליום" ונחשבת כאורגניזם שלם. המיצליום מופיע כחוטים לבנים ודקים על גבי המשטח ובכך יוצרים קרום אוורירי. מחיצות עשויות להגביל תאים סמוכים לאורך מושבת העובש, כשכל אחד מהם מכיל גרעין יחיד או מספר גרעינים זהים. העובש מכיל לעתים קרובות נבגים, המהווים שלב מיוחד במחזור החיים של הפטריות. המושג נבג מקושר רבות למחלות הנגרמות על ידי חיידקים, אך עיקר הבעיות הבריאותיות כתוצאה מעובש עלול להיגרם לאנשים בעלי מערכת חיסון חלשה וכן ללוקים במערכת הנשימה.
          עובש עשוי לגרום לפירוק ביולוגי של חומרים טבעיים שאינם רצויים, לדוגמה; אוכל מקולקל, ומכאן חשיבותו לשימור מערכות ביולוגיות. לעובש שימושים בתעשיית המזון, במחקר וברפואה.
          תוכן עניינים [הסתרה]
          1 ביולוגיה
          1.1 תנאי גידול
          1.2 מבנה ותהליך רבייה
          2 השפעות בריאותיות וטיפול
          3 שימושים
          3.1 בתעשיית המזון
          3.2 ברפואה
          4 קישורים חיצוניים
          ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
          תנאי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
          ידועים אלפי זנים שונים של עובש, להם מאפיינים שונים ומגוונים רק מעטים מהם פתוגניים לבני אדם. כולם זקוקים ללחות על מנת לגדול ומעטים אף גדלים בסביבה מימית. בדומה לכל סוגי הפטריות, עובשים שונים מפיקים אנרגיה מחומרים אורגניים הנמצאים בסביבתם. בדרך כלל, עובשים מפרישים לסביבתם אינזימים הידרוליטיים שתפקידם לפרק פולימרים ביולוגיים מסביבתם הקרובה, כמו עמילן, תאית וליגינין לרכיבים פשוטים יותר, אותם הם יכולים לקלוט. באופן זה משמש העובש תפקיד חשוב בגרימה לריקבון של חומרים אורגניים, מה שמאפשר מחזור של חומרי מזון במערכת האקולוגית. עובשים רבים גם מסנתזים ומשחררים לסביבתם הקרובה רעלנים שביחד עם אינזימי-פירוק פוגעים בגדילה של מיקרו-ארגניזימים מתחרים. מכיוון שעובש יכול לגדול גם על אוכל, הוא עשוי להפוך אותו לעתים רחוקות לרעיל, לכן הוא גורם מרכזי להשחתת מוצרי מזון ומחלות. אסטרטגיות שונות לשימור מזון, כמו המלחה, הקפאה וייבוש, מטרתן מניעת התפתחות של עובש ואורגניזמים אחרים.
          אף על פי שעובשים יכולים לגדול כמעט על כל חומר אורגני בטבע, הם נצפים על ידי עין אנושית רק כאשר הם מתארגנים במושבות. מכיוון שרוב סוגי העובש לא שורדים בטמפרטורה של 4 מעלות צ'לסיוס, משתמשים בטמפרטורה זו כדי לשמר אוכל. בתנאים סביבתיים שאינם מאפשרים גדילה, העובש ישאר בחיים אך במצב רדום בטווחי טמפרטורה ולחות רחבים, כתלות בזן. עובשים מסוימים יכולים לשרוד תנאים סביבתיים קשים ביותר, כמו משטחי הקרח באנטרנטיקה, תמיסות מאד חומציות, סבונים אנטי-חיידקיים ואפילו בדלק מטוסים.
          מבנה ותהליך רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
          העובש מורכב מרשת של קורים לבנים- אפרפרים המכונים תפטיר. הקורים חודרים למזון עליו הם מתקיימים וסופגים ממנו את מזונם. מעל התפטיר מתנשאים מעין גבעולים קטנים, שבראשם התעבויות. התעבויות אלה הן אפורות בתחילה ולאחר מכן נעשות שחורות. אלה הם גופי הרבייה של העובש והם מכונים מנבגים.
          בתוך המנבגים מתפתחים הנבגים – מעין זרעים זעירים, שבעזרתם העובש מתרבה. הנבג הוא תא שצבעו אפור בתחילה, ועם הבשילו נעשה צבעו שחור. כתמי העובש השחורים הנראים על דברי מזון הם למעשה נבגים בשלים, ומטרת הצבע הכהה היא להגן על הגרעין מפני פגיעות של קרינה אולטרה סגולה. הנבגים יכולים להכיל גרעין אחד או מספר גרעינים, ויכולים להתפתח כתוצאה ממיטוזה או מיוזה; הרבה זנים יכולים להתרבות בשתי הדרכים. עם ההבשלה נמסה דופן הנבג, והנבגים הזעירים נפוצים לכל עבר. לנבגים צורות ומבנים שונים, אך לרוב הם עגולים או אליפטיים. חלקם מותאמים לנשיאה על ידי האוויר ויכולים להשאר בו זמן רב וחלקם מותאמים יותר לנשיאה במים; כמו כן הם יכולים להידבק לבגדים ולפרווה ויכולים לשרוד תנאים סביבתיים קיצוניים. נבג שנפל במקום מתאים, כמו פרוסת לחם שהונחה במקום לח, ינבוט ויתפתח בתוך זמן קצר תפטיר אפור, ולאחר מכן מנבגים שחורים ונבגים שיבשילו ויתפזרו לכל עבר. אופן היצירה של הנבגים וכן הצורה שלהם משמשים לצורך אפיון העובש.
          השפעות בריאותיות וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
          עובש מפיע רבות בטבע, ונבגים הם רכיב שכיח באבק. עם זאת, כאשר כמות הנבגים רבה, הם עלולים להיות מסוכנים לבני-אדם ועשויים לגרום לאלרגיות ולבעיות במערכת הנשימה. בנוסף, כאמור, עובשים שונים מייצרים רעלנים אשר עלולים להיות מסוכנים לבני-אדם ולחיות בבליעה ובנשימה. לא כל סוגי העובש רעילים, והמושג "עובש רעיל" מתייחס לזנים ספציפיים בלבד. מחקרים שונים טוענים כי חשיפה לרמה גבוהה של רעלנים שמקורם בעובש עשויה להוביל לבעיות עצביות ובמקרים חמורים אף למוות. חשיפה לטווח ארוך, לדוגמה, חשיפה בבית, עשויה להיות מזיקה באופן מיוחד. סימפטומים לאלרגיה לעובש הם בין השאר; עיניים לחות, שיעול, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות בנשימה, עייפות, אף סתום והתעטשויות לעתים תכופות. עובש הבתים גדל בעיקר באזורים לחים ורטובים ובמרתפים, לכן ניתן למנוע את התפשטותו ובכך את ההשפעות המזיקות שלו באמצעים פשוטים. החשוב ביותר הוא לנקז את הרטיבות ובכך למנוע את הלחות, לאחר מכן יש לאורר את הסביבה. בנוסף ישנם כימיקלים שונים היכולים לפגוע בעובש וכן גישות מניעתיות וטיפוליות המבוססות על הזרמה של פרוביוטיקה לחללים בהם עלול להתפתח עובש או כאלו שכבר התפתח בהם עובש.
          יש לציין שניתן לנצל את רעילות העובש לטובת בני-אדם ליצירת תרופות אנטיביוטיות כמו פניצילין.
          שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בתעשייה מנצלים רכיבים ביולוגיים ואנזימים שונים של עובש לצורכי מחקר.
          בתעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בתעשיית המזון קיים שימוש נרחב בעובש. ראשית, זנים שונים של עובש מגודלים מזה מאות שונים באזורים נרחבים במזרח אסיה כדי לשמש בתסיסה של סויה ודגן ליצירת מיסו ורוטב סויה. כך, העובש מפרק את העמילן המצוי באורז, בטטות ועוד ומשמש להכנת מאכלים יפניים שונים כמו הסאקה. נקניקים שונים כמו הסלמי משלבים התחלת גידול של עובש מזנים מסוימים כדי לשפר את הטעם ולמנוע התפתחות של חיידקים.
          שימוש חשוב נוסף הוא בתעשיית הגבינות. גבינות מסוימות מיוצרות ונמכרות עם שכבת עובש עליהן (כגון קממבר וברי) או נימי עובש בתוכן (כגון רוקפור וגורגונזולה); העובש מקנה לגבינה טעם ייחודי.
          ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
          בגילוי המקרי של פניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג היה מעורב זן של עובש הנקרא "פניציליום". בשנים 1941-1945 עבדו שורה של מדענים מארצות הברית ובריטניה על פיתוח של יצור תעשייתי של פניצילין ובכך התחיל השימוש באנטיביוטיקות ברפואה.
          בנוסף, מספר תרופות להורדת רמת כולסטרול בדם כמו לובסטטין מקורן מעובש. התרופה ציקלוספורין שמשמשת לדיכוי מערכת החיסון אצל חולים שעברו השתלת איברים מקורה גם כן מזן מסוים של עובש.
          קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
          עובש באתר בריאותון
          כרמית ספיר-ויץ, מלחמה על הבית: מהי הפטרייה המסוכנת שעל קירות ביתכם, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2010
          Mold and Moisture in Homes מסמך הנחיה ממחלקת הבריאות של מדינת מיניסוטה, ארצות הברית. (באנגלית)
          ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עובש בוויקישיתוף
          סמל אישי של המשתמש
          מלך זקן וכסיל
          משתמש וותיק
          משתמש וותיק
           
          הודעות: 1378
          הצטרף: י"ב אדר התשע"ד, 14:14
          תודות שנשלחו: 2256 פעם
          תודות שהתקבלו: 1667 פעמים ב 947 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי גשן » א' אייר התשע"ה, 10:53

          ערך: "דג סלמון"
          בתודה מראש!
          מחבר ספר?
          עריכה והגהה מקצועית
          (אפשרות לעיצוב ועימוד)
          643910@gmail.com
          סמל אישי של המשתמש
          גשן
          משתמש מתחיל
          משתמש מתחיל
           
          הודעות: 281
          הצטרף: י' סיון התשע"ג, 10:04
          תודות שנשלחו: 679 פעם
          תודות שהתקבלו: 52 פעמים ב 41 הודעות

          Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

          הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » א' אייר התשע"ה, 11:04

          סלמון
          Information-silk.svgסלמון
          סוגי סלמונים שונים
          מיון מדעי
          ממלכה: בעלי חיים
          מערכה: מיתרניים
          מחלקה: מקריני סנפיר
          סדרה: סלמונאים
          משפחה: סלמוניים
          שם מדעי
          Wikispecies-logo.svg Salmonidae
          אִלְתִּית (בלועזית: סלמון) הוא הכינוי לדגים ממשפחת הסלמוניים (Salmonidae), שהיא המשפחה היחידה בסדרת הסלמונאים (Salmoniformes). שמם של מספר דגים אחרים במשפחה זו הוא טרוטה. דגי אלתית חיים באוקיינוס האטלנטי והשקט וכן בימות הגדולות ובימות אחרות. דג נוסף במשפחה זו הוא דג האומול (Coregonus autumnalis igratorius) החי רק בימת באיקל.

          סלמון גדול ביותר

          סלמון אטלנטי צעיר

          סלמונים קופצים מעל מפל

          סלמון מוגש כסשימי

          סלמון במרינדה
          בדרך כלל דגי אלתית בוקעים מן הביצה במים מתוקים, נודדים לים ושבים להתרבות במים מתוקים. על פי סיפורי העם, הדגים שבים להטיל ביצים ולהפרותן בדיוק באותה נקודה שבה הם נולדו, ומחקרים מודרניים מראים כי לפחות 90% מהדגים המתרבים בערוץ נחל מסוים, אכן נולדו באותו ערוץ. באלסקה המעבר מערוץ מים אחד לאחר מאפשר לדגי האלתית לאכלס ערוצים חדשים, למשל אלה הנוצרים מנסיגת הקרחונים. הדרך שבה מנווטים דגי הסלמון את דרכם בים עדיין לא התבררה עד תומה, אך ההשערה היא כי לחוש הריח המפותח של דגים אלה יש תפקיד מפתח ביכולת זו. בכל סוגי הסלמון באוקיינוס השקט, הדגים הבוגרים מתים בתוך ימים ספורים עד שבועות מעת שהטילו ביצים והפרו אותן. אולם, אף באותם סוגי אלתית השורדים יותר ממחזור אחד של ביוץ והפריה, אחוז התמותה לאחר הטלת הביצים הוא גבוה מאוד (כנראה 40% - 50%). בסוגים אלה של משפחת הסלמון, הדגים מסוגלים לשניים עד שלושה מחזורי הטלת ביצים.
          דגי האלתית תפסו תפקיד מרכזי בתרבותם ובאורחות חייהם של תושבי החוף באזור מחיית הדגים. ברוב התרבויות לחופו הצפוני של האוקיינוס השקט קיימים טקסים שבהם מזכירים את שובו של הדג אל החוף. במשך מאות שנים לכדו בני אדם את דגי האלתית בדרכם במעלה ערוצי הנחלים. בני תרבות האינו בצפון יפן אילפו כלבים לתפוס את דגי האלתית בשחותם במעלה הנחל. כיום נלכדים דגי האלתית בעיקר במפרצים ובסמוך לחוף הים. דיג האלתית ברשתות גרירה ארוכות נאסר במקומות רבים.
          קיים חשש באשר להידלדלות אוכלוסיית דגי האלתית באוקיינוס האטלנטי ובחלקים מסוימים של האוקיינוס השקט, להוציא את חלקיה הצפוניים של קולומביה הבריטית ואלסקה, שם הדג עדיין מצוי בשפע. ההערכה היא כי כמות דגי האלתית בתחילת המאה ה-21 בנהר קולומביה שבמדינות וושינגטון ואורגון בארצות הברית, היא רק 3% מכמותם בעת שביקרו במקום לואיס וקלארק בתחילת המאה התשע-עשרה.
          דגי האלתית, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט גם יחד, מושכים דייגים חובבים רבים בעולם כולו. בחצי הכדור הדרומי קיים המין סלמון אוסטרלי (Arripis trutta) שהוא דג מים מלוחים שאיננו חלק מהמשפחה ושייך לסדרת הדקראים. הוא מצוי לחופיה הדרומיים של אוסטרליה ובטסמניה. דֵּיג הסלמון האוסטרלי נעשה בדרך כלל ברשתות חרם גדולות וקיימת ירידה בדיג מסחרי של דג זה בעשרים השנים האחרונות.
          תוכן עניינים [הסתרה]
          1 מיון
          2 סלמון כמאכל
          3 לקריאה נוספת
          4 קישורים חיצוניים
          5 הערות שוליים
          מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
          משפחת סלמוניים (Salmonidae)
          תת-משפחת Coregoninae
          סוג Coregonus - בו 78 מינים.
          סוג Prosopium - בו 6 מינים.
          סוג Stenodus - בו 2 מינים.
          תת-משפחת Thymallinae
          סוג Thymallus - בו 13 מינים.
          תת-משפחת Salmoninae
          סוג Brachymystax - בו 3 מינים.
          סוג ומין יחיד Eosalmo driftwoodensis - נכחד.
          סוג Hucho - בו 5 מינים.
          סוג Oncorhynchus - בו 12 מינים.
          סוג סלמון (Salmo) - בו 43 מינים.
          סוג Salvelinus - בו 51 מינים.
          סוג ומין יחיד - Salvethymus svetovidovi.
          סלמון כמאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]
          סלמון הוא דג מאכל פופולרי. הוא נחשב למאכל בריא יחסית הודות לתכולה הגבוהה של חלבון בבשרו ורמות נמוכות של שומן וכן הודות לתכולה הגבוהה של אומגה 3. אולם, בהתאם לדיווחים בירחון Science, דגי סלמון אשר גודלו בבריכות דגים עלולים להכיל רמות גבוהות של דיאוקסין. רמות הרעלן PCB עשויות להיות גבוהות פי שמונה בדגי סלמון שגודלו בבריכות מאשר בדגים שגדלו בטבע ואף רמות אומגה 3 נמוכות יותר בדגי בריכה מאשר בדגי פרא. למרות זאת, הסוכנות הבריטית לתקני מזון (Food Standards Agency) מצאה כי התועלת באכילת דגי סלמון מבריכות עולה על הסיכון הכרוך בחומרים המזהמים אותם. כמות מתיל הכספית (CH3Hg) בדגי סלמון היא נמוכה ביותר ביחס לדגי מאכל אחרים.
          רוב דגי האלתית האטלנטית הנמכרים בשוקי העולם הם דגי בריכות (יותר מ-99% מהם) בעוד שרוב דגי האלתית מהאוקיינוס השקט הם דגים הנידוגים בים (יותר מ-80% מהם). סך מכירות דגי אלתית אשר גודלו בבריכות הוא פי 85 מדגי פרא.‏[1]
          צבע בשרו של דג האלתית נע בין כתום לאדום, על אף שקיימים בטבע אף דגי אלתית שבשרם לבן. מקורו של צבע בשר האלתית בפיגמנטים קרוטנואידיים, במיוחד אסטקסנסין. מקור הפיגמנט בדגים הגדלים בטבע הוא באכילת סרטנים. כיוון שצרכנים אינם נוטים לרכוש דגי סלמון אשר בשרם לבן, מגדלי דגי הבריכות מוסיפים את הפיגמנט למזונם של הדגים באופן מכוון, זאת כיוון שמזון דגי הבריכות אינו מכיל בדרך כלל פיגמנטים. לאסטקסנטין אף תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת העצבים של הדג, דבר המגביר את פריונו וקצב גידולו.
          בנוסף למכירות הדג הנא, סלמון נמכר אף בשימורים וכן כדג מעושן, בעישון קר או חם. לקס עשוי להיות סלמון בעישון קר או בכבישה בחומץ.
          בשר סלמון נא עשוי להכיל את הנמטודה אניסקיס, טפיל ימי הגורם למחלת האניסקיאסיס בבני אדם. לפני התפתחות שיטות קירור המזון, היפנים לא נהגו לאכול בשר נא של דג הסלמון. סלמון וביצי הסלמון הם מאכלים חדשים במטבח היפני ומשמשים להכנת סשימי וסושי.
          לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
          דיוויד קואמן, מסע של פעם בחיים - הכלכלה הפוסט סובייטית תקבע את גורל דגי האלתית בחצי האי קמצ'טקה, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 135, אוגוסט 2009
          קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
          מאיר ברק, ‏האם דגי סלמון אוכלים אצות אדומות בים/בבריכות דגים?, מדור "שאל את המומחה" באתר "דוידסון Online" של מכון דוידסון לחינוך מדעי‏, 3 ספטמבר 2009
          הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
          מיזמי קרן ויקימדיה
          ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלמון
          ^ Atlantic Salmon @ National Geographic Magazine
          קטגוריות: סלמונאים
          סמל אישי של המשתמש
          מלך זקן וכסיל
          משתמש וותיק
          משתמש וותיק
           
          הודעות: 1378
          הצטרף: י"ב אדר התשע"ד, 14:14
          תודות שנשלחו: 2256 פעם
          תודות שהתקבלו: 1667 פעמים ב 947 הודעות

          המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מלך זקן וכסיל על הודעה זו
          גשן (א' אייר התשע"ה, 11:05)

          הבא

          חזור אל תמיכה טכנית - אתרים

          מי מחובר

          משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־2 אורחים