בקשה - ערך ויקיפדיה

מיועד לתמיכה בכל מה שקשור לאתרי אינטרנט.
גלישה באתרים, שאלות על אתרים, ודיווח על תקלות באתרים.

מנהל: מפקח

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » ז' טבת התשע"ח, 15:50

אפשר משהו נוסף בבקשה?
https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j ... aZCrgtYji8
תודה רבה
פיקסלה
 
הודעות: 159
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 562 פעם
תודות שהתקבלו: 286 פעמים ב 88 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » ח' טבת התשע"ח, 00:35

עזרה? מישהו?
פיקסלה
 
הודעות: 159
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 562 פעם
תודות שהתקבלו: 286 פעמים ב 88 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מאיר-נתיב » ח' טבת התשע"ח, 02:47

פיקסלה כתב:אפשר משהו נוסף בבקשה?
https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j ... aZCrgtYji8
תודה רבה

מה השאלה?
סמל אישי של המשתמש
מאיר-נתיב
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 4044
הצטרף: כ"ב חשון התשס"ט, 11:36
תודות שנשלחו: 3930 פעם
תודות שהתקבלו: 6514 פעמים ב 2905 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מאיר-נתיב על הודעה זו
פתח תקווה 1 (י"ז טבת התשע"ח, 01:50)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מאיר-נתיב » ח' טבת התשע"ח, 02:49

Emergency medical services in the United States
From Wikipedia, the free encyclopedia

This medical services headquarters in Darien, Connecticut has an emergency vehicle outside ready to respond immediately in case of need.
In the United States, emergency medical services (EMS) provide out-of-hospital acute medical care and/or transport to definitive care for those in need. They are regulated at the most basic level by the federal government, which sets the minimum standards that all states' EMS providers must meet, and regulated more strictly by individual state governments, which often require higher standards from the services they oversee.

Wide differences in population density, topography, and other conditions can call for different types of EMS systems; consequently, there is often significant variation between the Emergency Medical Services provided in one state and those provided in another.

Contents  [hide] 
1 Organization and funding
1.1 Land Ambulance
1.1.1 Publicly operated EMS
1.1.2 Private/for profit EMS
1.1.3 Model of care
1.2 Air Ambulance
2 History
3 Standards
3.1 Staffing
3.2 Employment and pay
3.2.1 Funding and manpower models
3.3 Training and certification
3.4 Medical control
3.5 Vehicles
3.5.1 Ambulances
3.6 Dispatch
3.7 Response times
4 See also
5 References
6 External links
Organization and funding[edit]
Land Ambulance[edit]
EMS delivery in the US can be based on various models. While most services are, to some degree, publicly funded, the factor which often differentiates services is the manner in which they are operated. EMS systems may be directly operated by the community, or they may fall to a third-party provider, such as a private company.[1] The most common operating models in the U.S. include:

Publicly operated EMS[edit]
In one of the more common publicly operated models, an EMS system is operated directly by the municipality it services. The services themselves may be provided by a local government, or may be the responsibility of the regional (or state) government. Municipality-operated services may be funded by service fees and supplemented by property taxes. In many such cases, the EMS system is considered to be too small to operate independently, and is organized as a branch of another municipal department, such as the Public Health department.[2] In small communities that lack a large population or tax-base, such a service may not be able to operate unless it is staffed by community volunteers.[3] In these cases, the volunteer squad may receive some funding from municipal taxes, but is generally heavily reliant on voluntary donations to cover operating expenses. This provides a significant challenge for volunteer groups, since the training standards for staff must be met, and the vehicle and equipment standards adhered to, while the group does all or most of its own fundraising. Without the presence of dedicated volunteers, however, many small communities in America might be without local EMS systems and would either have no service at all or be forced to rely on service from more distant communities.

Another operating model for publicly operated EMS is what is generally referred to in the industry as the 'third service' option. In this option, rather than being an integral part of (or in some cases, an 'add-on' to) one of the traditional 'emergency' services (fire and police), the service is organized as a separate, free-standing, municipal department, with organization that may be similar to, but operated independently from, either the fire or police departments,.[4] In a variant of this model, the EMS system may be recognized as a legitimate third emergency service, but provided under a contractual agreement with another organization, such as a private company or a hospital, instead of direct operation. This model is sometimes referred to as the 'public utility' model.[5] This may be a cost-saving measure, or it may be because the community feels that they lack the resident expertise to deal with medical oversight and control issues, and the legal requirements that typically surround an Emergency Medical Service.

In yet another model for publicly operated EMS, the system may be integrated into the operations of another municipal emergency service, such as the local fire department or police department. This integration may be partial or complete. In the case of partial integration, the EMS staff may share quarters, administrative services, and even command and control with the other service.[6] In the case of full integration, the EMS staff may be fully cross-trained to perform the entry-level function of the other emergency service, whether firefighting or policing.[7] Many communities perceive this as providing 'added value' to the community, since municipal workers are fulfilling more than one function, and are less likely to be idle.

Private/for profit EMS[edit]
Ambulance services operating on a private/for profit basis have a long history in the U.S. Often, particularly in smaller communities, ambulance service was seen by the community as a lower priority than police or fire services, and certainly nothing that should require public funding. Until the professionalization of emergency medical services in the early 1970s, one of the most common providers of ambulance service in the United States was a community's local funeral home.[8] This occurred essentially by default, as hearses were the only vehicles at the time capable of transporting a person lying down. Funeral home ambulance operations were sometimes supplemented by 'mom and pop' operations, which were not affiliated with funeral homes but rather operated on much the same basis as a taxi service. There were no national standards for ambulance services and staff generally had little, if any, medical training or equipment, leading to a high pre-hospital mortality rate.[citation needed] Such companies continue to operate this way in some locations, providing non-emergency transport services, fee-for-service emergency service,[9] or contracted emergency ambulance service to municipalities, as in the public utility model.[10] During the late 1970s and early 1980s, more than 200 private ambulance companies in the U.S. were gradually merged into large regional companies, some of which continue to operate today.[11] As this trend continued, the result was a few remaining private companies, a handful of regional companies, and two very large multinational companies which currently dominate the entire industry.[12][13] These services continue to operate in some parts of the U.S., either on a fee-for-service basis to the patient, or by means of contracts with local municipalities. Such contracts usually result in a fee-for-service operation which is funded by the municipality on a supplementary basis, in exchange for formal guarantees of adequate performance on such issues as staffing, skill sets, resources available, and response times.[14]

Model of care[edit]
The Emergency Medical Service system in the United States typically follows the Anglo-American model (bringing the patient to the hospital), as opposed to the Franco-German model (bringing the hospital to the patient) of service delivery. Apart from a handful of doctors who work on Medevac aircraft or perform training or medical quality assurance, it is extremely uncommon to see a physician deliberately responding to the scene of an emergency.[15]

Air Ambulance[edit]
Air ambulance services in the United States can be operated by a variety of sources. Some services are hospital-operated,[16] while others may be operated by Federal, State or local government; or through a variety of departments, including local or State police,[17] the United States Park Service,[18] or Fire Departments.[19] Such services may be operated directly by any of these EMS systems, or they may be contracted to a third-party provider, such as an aircraft charter company. In addition, it is not uncommon for U.S. military helicopters to be pressed into service providing air ambulance support. The vast distances covered by the U.S. mean that while helicopters may be the preferred form of service delivery for 'on-scene' emergencies, fixed wing aircraft, including small jets, are often used for transfers from rural hospitals to tertiary care sites. These aircraft are typically staffed by a mix of personnel including physicians, nurses, and paramedics, and in some cases, by all three. Publicly operated air ambulance service is supplemented by emergency and non-emergency air transport service, which may be provided by dedicated air ambulance companies, or by aircraft charter companies as a 'sideline' business operation. Air Ambulance companies are not all considered the same. Some are brokers that farm-out the air medical transports other are highly accredited by accrediting organizations like CAMTS.

Air Ambulance in the United States

Training with LifeEvac II


STAT MedEvac


PHI AirMedical AirCare 2
History[edit]
Grady ambulance service in the United States began in Atlanta, GA in 1869. Grady Memorial Hospital staff rode in horse-drawn carriages designed specifically for transporting the sick and injured.

The first volunteer rescue squads organized around 1920 in Roanoke, Virginia, Palmyra, New Jersey, and along the New Jersey coast. Gradually, especially during and after World War II, hospitals and physicians faded from prehospital practice, yielding in urban areas to centrally coordinated programs. These were often controlled by the municipal hospital or fire department. Sporadically, funeral home hearses, which had been the common mode of transport, were being replaced by fire department, rescue squad and private ambulances.

Prior to the 1970s, ambulance service was largely unregulated. While some areas ambulances were staffed by advanced first-aid-level responders, in other areas, it was common for the local undertaker, having the only transport in town in which a person could lie down, to operate both the local furniture store (where he would make coffins as a sideline) and the local ambulance service. However, after the release of the National Highway Traffic Safety Administration's study, "Accidental Death and Disability: The Neglected Disease of Modern Society", (known in the EMS trade as the White Paper)[20] a concerted effort was undertaken to improve emergency medical care in the pre-hospital setting.

In the late 1960s, Dr. R Adams Cowley was instrumental in the creation of the country's first statewide EMS program, in Maryland. The system was called the Division of Emergency Medical Services (now known as the Maryland Institute for Emergency Medical Services and Systems). Also in 1969, Cowley obtained a military helicopter to assist in rapidly transporting patients to the Center for the Study of Trauma (now known as the R Adams Cowley Shock Trauma Center), a specialized hospital that he had started for the purpose of treating shock. This service was not only the first statewide EMS program, but also the beginning of modern emergency medical helicopter transport in the United States.[21]

The first civilian hospital-based medical helicopter program in the U.S., Flight For Life Colorado, began in 1972 with a single Alouette III helicopter, based at St. Anthony Central Hospital in Denver, Colorado.[22]

National EMS standards for the US are determined by the U.S. Department of Transportation and modified by each state's Department of EMS (usually under its Department of Health), and further altered by Regional Medical Advisory Committees (usually in rural areas) or by other committees, or even individual EMS providers. In addition, the National Registry of Emergency Medical Technicians, an independent body, was created in 1970 at the recommendation of President Lyndon B. Johnson in an effort to provide a nationally accepted certification for providers and a nationwide consensus on protocols. Currently, National Registry certification is accepted in some parts of the U.S., while other areas still maintain their own, separate protocols and training curricula.

A significant event in the development of modern standards of care in the U.S. was a report published in 1966 by the National Academy of Sciences entitled "Accidental Death and Disability: The Neglected Disease of Modern Society", commonly referred to as "the White Paper." In this study, it became apparent that many of the deaths occurring every day were unnecessary, and could be prevented through a combination of community education, stricter safety standards, and better pre-hospital treatments.

In particular, in the US state of California, in Seattle, Washington state called Medic One, and in Miami, projects began to include paramedics in the EMS responses in the early 1970s. Groups in Pittsburgh, Pennsylvania, Charlottesville, Virginia and Portland, Oregon were also early pioneers in pre-hospital emergency medical training. Despite opposition from firefighters and doctors, the program eventually gained acceptance as its effectiveness became obvious.

Furthermore, such programs became widely popularized around North America in the 1970s with the NBC television series, Emergency! which, in part, followed the adventures of two Los Angeles County Fire Department paramedics as they responded to various types of medical emergency. James O. Page served as the series technical adviser and went on to become integral in the development of EMS in the U.S. The popularity of this series encouraged other communities to establish their own equivalent services.

Standards[edit]
Staffing[edit]
Ambulances in the United States must be staffed with a minimum of 2 personnel. The level of crew certification varies depending on the jurisdiction the ambulance is operating in. In most areas, the bare minimum is an EMT to provide patient care and an EMR to assist and drive the unit. This set-up would be classified as a Basic Life Support Unit (BLS) due to the fact that the highest ranking provider cannot perform Advanced Life Support (ALS) interventions. If patient condition warrants, an ALS provider may be summoned to assist and meet the ambulance en route to the hospital. Other staffing combinations include one EMT and one paramedic (the most common arrangement), or two Paramedics, which are classified in most areas as an Advanced Life Support Unit (ALS). Unlike in Europe, Emergency Physicians do not regularly practice in the field, and only crew ambulances for specialty situations, such as extreme-low-weight infant transports, ECMO or cardiac bypass transports, or unusual situations such as crush injuries necessitating field amputation, or mass casualty/disaster situations.

Employment and pay[edit]
Funding and manpower models[edit]
EMS is sometimes but not always provided by volunteers solely. Agencies that were once strictly volunteer have begun supplementing their ranks with compensated members in order to keep up with booming call volumes. As of 2004, the largest "Private Enterprise" provider of contract EMS services in North America was AMR, or American Medical Response,[23] based in Greenwood Village, Colorado. The second-largest US EMS provider is Rural/Metro Corporation,[24] based in Scottsdale, Arizona; Rural/Metro Corporation also provides EMS services to parts of Latin America. Like AMR, Rural/Metro provided other transportation services, such as non-emergency transport and "coach", or wheelchair, transportation. On October 28, 2015, AMR announced that it had finalized the acquisition of Rural/Metro, forming the largest EMS organization in the United States employing nearly 25,000 individuals.[25]

Many colleges and universities now also have their own EMS agencies for their campuses. Collegiate EMS programs vary somewhat from university to university; however, most agencies are fully staffed by student volunteers. Agencies might operate what is called a Quick Response Service (which does not transport patients but acts as a first responder to scenes) providing initial patient assessment and care, or they might operate certified ambulance services staffed with EMTs or Paramedics. Some groups limit services to within their campus, while others extend services to the surrounding community. Services provided by college and university agencies may include ambulance services, mass-casualty incident response, aero-medical services, and search-and-rescue teams.[26]

While Fire Service in the US is rated based on ISO classes, and fire insurance rates (casualty insurance) are based on those classes, EMS does not receive ratings, nor are there corresponding monetary savings in health or life insurance policies.

Training and certification[edit]
For a state specific list of qualification levels, see Emergency medical responder levels by U.S. state


Arriving at hospital
The original lines that delineated an EMT from a Paramedic and a Paramedic from a doctor are becoming increasingly blurred[citation needed]. Skills that were once reserved for physicians are now routinely performed by paramedics, and skills once reserved for paramedics, such as defibrillation, are now routinely performed by Basic Emergency Medical Technicians (EMTs)[citation needed]. However, there is wide variation among states, and even among counties within states, of what type of care providers at different levels are allowed to provide. In addition to these variations, some states and counties allow for add-ons, such as defibrillation or IV therapy, which enable workers at a lower level to learn and use additional skills that would not normally be within the scope of practice of their qualification level (for example, an EMT is not generally permitted to start an IV, but after successfully completing an IV add-on course, he or she would then be able to do so.) Add-on skills are generally more common in rural areas where definitive care is further away geographically and immediate interventions by EMTs are beneficial for patient care.

A basic listing of qualification levels:

Emergency Medical Responder (EMR): EMRs, many of whom are volunteers, provide basic, immediate care including bleeding control, CPR, AED, and emergency childbirth. An EMR, with the help of an EMT, can assume care for a patient while that patient is being transported.[citation needed]
Emergency Medical Technician (EMT): EMT includes all EMR skills, advanced oxygen and ventilation skills, pulse oximetry, noninvasive blood pressure monitoring, and administration of certain medications.
Advanced Emergency Medical Technician (AEMT): AEMT includes all EMT skills, advanced airway devices, intravenous and intraosseous access, blood glucose monitoring, and administration of additional medications.
Paramedic (see Paramedics in the United States): Paramedic includes all AEMT skills, advanced assessment and management skills, various invasive skills, and extensive pharmacology interventions.[27]
Critical Care Paramedic specialize in the management of critical trauma and medical patients during interfacility ground and aeromedical transports. Skills performed by CCPs include ventilator management, IV pump infusion maintenance, aortic balloon pump monitoring, and specialized hemodynamic monitoring, although in some states some of these skills are performed by Paramedic level providers due to a lack of a separate level of licensure or classification as "Critical Care". Often require credentialing by the CCEMTP.
Flight Paramedic builds on the Critical Care Paramedic curriculum by incorporating flight-specific knowledge and treatment. Often require board certification as a flight paramedic (See: FP-C) in addition to credentials as a CCEMTP. In some states, these paramedics have exemptions allowing them to operate entirely under offline medical control.
Registered Nurse: Some jurisdictions use specially trained nurses for pre-hospital services. These are mostly air-medical personnel or critical care transport providers with specialized training and experience in pre-hospital care. Such nurses are required by their employers to seek additional certifications beyond basic nursing licensure and are often required to have three years (minimum) of full-time experience in emergency and/or intensive care. Certifications requirements vary but often include advanced cardiac life support (ACLS), basic life support (BLS), pediatric advanced life support (PALS), neonatal resuscitation program (NRP), trauma nursing core course (TNCC), and Advanced Trauma Life Support (ATLS), in addition to Pre-Hospital Trauma Life Support (PHTLS). Standards also include being board certified in Emergency Nursing (CEN), Critical Care Nursing (CCRN), and Ground Transport (CTRN) or Flight Nursing (CFRN) respectively. These nurses are trained up to and able to operate at or above the level of a paramedic and in some regions are authorized to operate base station phones for medical command. Some states allow them to operate entirely under standing orders while on a ground ambulance or air medical unit (i.e. offline medical control). Training also includes specific education relevant to the state and its protocols, and often require the nurse to train with paramedics for a period of time as well as taking an additional exam administered by their medical director before being allowed to operate on a ground ambulance or air medical unit.[28] Many of these nurses hold certifications as Emergency Medical Technicians or Paramedics, and in some states are required to, but it is not the standard of practice.[29][30]
Reciprocity - that is, recognition of one state's EMT certification being valid in another state - between states is somewhat limited, and after 30 years of operation by the National Registry of Emergency Medical Technicians, only about 40 states provide unlimited recognition of the NREMT certifications.[31] In reality, there are at least 40 types of certification for EMS personnel within the United States, and many of these are recognized by no more than a single state. This creates significant challenges for the career mobility of many EMS providers, as they must often re-sit certification examinations each time they move from one state to another.

Medics in the United States

Safe at the hospital


Special Events


Trauma Care
Medical control[edit]
EMS providers work under the authority and indirect supervision of a medical director, or board-certified physician who oversees the policies and protocols of a particular EMS system or organization.[32] Both the medical director and the actions he or she undertakes are often referred to as "Medical Control".

Equipment and procedures are necessarily limited in the pre-hospital environment, and EMS professionals are trained to follow a formal and carefully designed decision tree (more commonly referred to as a "protocol") which has been approved by Medical Control. This protocol helps ensure a consistent approach to the most common types of emergencies the EMS professional may encounter. Medical Control may take place on-line, with the EMS personnel having to contact the physician for direction delegation for all Advanced Life Support (ALS) procedures, or off-line, with EMS personnel performing some or all of their ALS procedures on the basis of protocols or 'standing orders'. The NHTSA curriculum remains the Standard of Care for EMS organizations in the US.

Vehicles[edit]
Ambulances[edit]
Ambulances in the United States are defined by federal KKK-1822 Standards requirements,[33] which define several categories of ambulances. In addition, most states have additional requirements according to their individual needs.

Type I Ambulances are based on the chassis-cabs of light duty pickup-trucks,
Type II Ambulances are based on modern passenger/cargo vans, referred to in the industry as Vanbulances.
Type III Ambulances are based on chassis-cabs of light duty vans,
AD (Additional Duty) versions of both Type I and Type III designs are also defined. They include increased GVWR, storage and payload capacity.

Large American cities like New York and Los Angeles tend to have many distinct ambulance services, each with its own paint scheme and using all of the ambulance types mentioned above. Pedestrians and drivers in such cities must be alert for ambulances of many shapes, sizes, and colors. Most ambulances certified for emergency response in the U.S. are marked with the Star of Life for ready identification by the public.

EMS in the United States

A typical Type I ambulance


A typical Type II ambulance


A typical Type III ambulance


A typical Medium-Duty ambulance with commercial truck chassis


A typical Military Ambulance (US) based on HMMWV chassis


Medium-Duty combination Rescue/Ambulance
Ambulances may be supplemented or supported by vehicles that lack the capacity to transport a patient.[33] The most common of these vehicles is known by several names, including 'Response Car'. Response cars are often equipped with much of the same equipment carried by an ambulance, but, since they are SUVs or large cars, they are often faster and nimbler. Response cars are staffed by one or more medical providers, and are used variously as a source of additional (or more skilled) manpower, as a supervisor's vehicle, or as a first response vehicle, enabling medical treatment to begin before the arrival of the ambulance.

Support Vehicles in the United States

Typical Heavy Rescue Unit


A typical SUV-based Paramedic, known as a First Responder Unit, Chase car or Fly-car
Dispatch[edit]
In the United States, there are as many methods of dispatching EMS resources as there are approaches to providing EMS service. In some larger communities, EMS may be self-dispatching. Where EMS is operated as a division of the Police or Fire Departments, it will generally be dispatched by those organizations. Dispatching may occur through state-licensed EMS dispatch centers, which are operated by one service but provide dispatch to several counties. In large centers, such as New York City, the statutory EMS provider (in the case of NYC, the FDNY) will dispatch not only their own vehicles, but also EMS resources belonging to hospitals, private companies, and even volunteers, within their own community. The national emergency number in the United States is 9-1-1. The number works for all three emergency services. In most cases, a 9-1-1 call will be answered at a central facility, usually referred to as a Public Safety Answering Point, and operated, in most cases, by the police. The needs of the caller are identified, and the call is routed to the dispatcher for the emergency service(s) required.

While some small communities continue to use 'low-tech' approaches to dispatch, in many places in the U.S. the technology is quite advanced. Advanced technologies in use may include electronic mapping, Global Positioning System (GPS) or its first cousin Automatic vehicle location (AVL). The use of decision support software[34] such as AMPDS is also common, as are surveillance 'add-ons'. As a result, many dispatchers are trained to a high level in their own right, triaging incoming calls by severity, and providing advice or medical guidance by telephone prior to the arrival of the ambulance or rescue squad on the scene. Some are certified as EMTs or paramedics in their own states, and increasingly, are becoming certified as Emergency Medical Dispatchers.[35]

Response times[edit]
There is no official Federal or State standard for response times in the United States.[36] Response time standards frequently do exist in the form of contractual obligations between communities and EMS provider organizations, however. As a result, there is typically considerable variation between standards in one community and another. New York City, for example, mandates a 10-minute response time on emergency calls,[37] while some communities in California have moved response time standards to 12–15 minutes.[38] It is generally accepted within the field that an 'ideal' response time for emergency calls would be within eight minutes, ninety-percent of the time, but this objective is rarely achieved, and current research results question the validity of that standard.[39] As call volumes increase and resources and funding fail to keep pace, even large EMS systems such as Pittsburgh, Pennsylvania[40] struggle to meet these standards. Individuals who live in rural areas far from emergency services also may expect a longer wait due to the distance involved. This issue is further complicated by differing performance measurement methodologies. Some services count response time beginning at the moment that the telephone call is answered and running until an ambulance or response resource arrives at the scene, while others measure only the time from the notification of EMS personnel of the call, which is considerably shorter. Another issue which arises in urban areas is that the response time 'clock' almost universally stops when the unit arrives in front of the address; in large office or apartment buildings, actually accessing the patient may take several minutes longer, but this is not considered in response time calculation or reporting.[41]

ובתרגום באדיבות גוגל:

שירותי רפואה דחופים בארצות הברית
מויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זה המטה שירותים רפואיים בדריאן, קונטיקט יש רכב חירום בחוץ מוכן להגיב מיד במקרה הצורך.
בארצות הברית, שירותי חירום רפואיים (EMS) מספקים טיפול רפואי חריף מחוץ לבית החולים ו / או תחבורה לטיפול סופי עבור אלה הזקוקים. הם מוסדרים ברמה הבסיסית ביותר על ידי הממשלה הפדרלית, אשר קובעת את הסטנדרטים המינימליים כי כל ספקי EMS של מדינות חייב להיפגש, ו regulated יותר קפדנית על ידי ממשלות המדינה הפרט, אשר לעתים קרובות דורשים סטנדרטים גבוהים יותר מן השירותים שהם מפקחים.

הבדלים רחבים בצפיפות האוכלוסייה, טופוגרפיה, ומצבים אחרים יכולים לקרוא סוגים שונים של מערכות EMS; כתוצאה מכך, יש לעיתים קרובות וריאציה משמעותית בין שירותי הרפואה החירום הניתנים במדינה אחת לבין אלה הניתנים אחרת.

התוכן [הסתר]
1 ארגון ומימון
1.1 אמבולנס יבשתי
1.1.1 מופעל באופן ציבורי EMS
1.1.2 פרטי / רווחי EMS
1.1.3 מודל הטיפול
1.2 אמבולנס אוויר
2 היסטוריה
3 תקנים
3.1 עובדים
3.2 תעסוקה ושכר
3.2.1 מימון וכוח אדם
3.3 הכשרה והסמכה
3.4 בקרה רפואית
3.5 כלי רכב
3.5.1 אמבולנסים
3.6 שידור
3.7 זמני תגובה
4 ראו גם
5 הפניות
6 קישורים חיצוניים
ארגון ומימון [עריכה]
האמבולנס בארץ [לערוך]
משלוח EMS בארה"ב יכול להיות מבוסס על דגמים שונים. בעוד שרוב השירותים הם, במידה מסוימת, במימון ציבורי, הגורם אשר לעתים קרובות מבדיל השירותים היא הדרך בה הם מופעלים. מערכות EMS עשויות להיות מופעלות באופן ישיר על ידי הקהילה, או שהן עשויות ליפול לספק צד שלישי, כגון חברה פרטית. [1] הדגמים התפעוליים הנפוצים ביותר בארה"ב כוללים:

מופעל באופן ציבורי EMS [לערוך]
באחד הדגמים הנפוצים יותר המופעלים בפומבי, מערכת EMS מופעלת ישירות על ידי העירייה זה שירותים. השירותים עצמם עשויים להיות מסופקים על ידי ממשלה מקומית, או עשוי להיות באחריות של המדינה (או המדינה) הממשלה. השירותים המופעלים על ידי העירייה עשויים להיות ממומנים על ידי דמי שירות בתוספת מס רכוש. במקרים רבים כאלה, מערכת ה- EMS נחשבת קטנה מכדי לפעול באופן עצמאי ומאורגנת כענף של עירייה אחרת, כגון מחלקת בריאות הציבור. [2] בקהילות קטנות חסרות אוכלוסייה גדולה או בסיס מס, שירות כזה לא יוכל לפעול אלא אם כן הוא מאוייש על ידי מתנדבים קהילתיים. [3] במקרים אלו, כיתת המתנדבים עשויה לקבל מימון ממסים עירוניים, אך היא מסתמכת במידה רבה על תרומות וולונטריות לכיסוי הוצאות התפעול. זה מהווה אתגר משמעותי עבור קבוצות מתנדבים, שכן יש לעמוד בסטנדרטים האימונים של הצוות, ואת הסטנדרטים רכב וציוד דבקה, בעוד הקבוצה עושה את כל או רוב גיוס משלה. ללא נוכחות של מתנדבים ייעודי, עם זאת, קהילות קטנות רבות באמריקה אולי ללא מערכות EMS מקומיים וגם לא יהיה שירות כלל או ייאלצו להסתמך על שירות של קהילות רחוקות יותר.

מודל הפעלה נוסף עבור EMS המופעל לציבור הוא מה שמכונה בדרך כלל בתעשייה כאפשרות 'שירות שלישי'. באופציה זו, במקום להיות חלק בלתי נפרד (או במקרים מסוימים, "תוספת" ל) אחד של שירותי חירום "מסורתיים" (אש ומשטרה), השירות מאורגן כמעמד נפרד, עומד , אגף המוניציפאלי, עם ארגון שעשוי להיות דומה, אך המופעל באופן בלתי תלוי, על ידי אש או משטרה, [4] במודל זה של מודל זה, מערכת ה - EMS יכולה להיות מוכרת כשירות חירום לגיטימי שלישי, אך ניתנה על פי הסכם חוזי עם ארגון אחר, כגון חברה פרטית או בית חולים, במקום פעולה ישירה. מודל זה מכונה לעתים מודל "השירות הציבורי". [5] זה עשוי להיות אמצעי חיסכון בעלויות, או שזה יכול להיות כי הקהילה מרגישה כי הם חסרים את המומחיות תושב להתמודד עם בעיות פיקוח ובקרה רפואית, ואת הדרישות המשפטיות כי בדרך כלל מקיפים שירות חירום רפואי.

בדגם נוסף של מערכת EMS המופעלת בפומבי, ניתן לשלב את המערכת בפעולותיה של שירות חירום עירוני נוסף, כגון מכבי האש או המשטרה המקומית. שילוב זה עשוי להיות חלקי או מלא. במקרה של אינטגרציה חלקית, צוות ה - EMS עשוי לשתף רבעונים, שירותים אדמיניסטרטיביים ואפילו פקודה ושליטה עם השירות האחר. במקרה של אינטגרציה מלאה, צוות ה- EMS עשוי להיות מאומן לחלוטין כדי לבצע את הפונקציה ברמת הכניסה של שירות החירום השני, בין אם כבאות או שיטור. [7] קהילות רבות תופסות זאת כמספקת "ערך מוסף" לקהילה, שכן העובדים העירוניים ממלאים יותר מתפקוד אחד, והם נוטים פחות להיות בטלים.

פרטי / רווח EMS [לערוך]
שירותי האמבולנס הפועלים על בסיס פרטי / רווחי הם בעלי היסטוריה ארוכה בארה"ב. בייחוד בקהילות קטנות יותר, שירות האמבולנסים נתפס על ידי הקהילה כעדיפות נמוכה יותר משירותי משטרה או מכבי אש, ובוודאי לא דבר הדורש מימון ציבורי. עד התמקצעות שירותי הרפואה החיוניים בתחילת שנות השבעים, אחד הספקים הנפוצים ביותר של שירות אמבולנס בארצות הברית היה בית הלוויות מקומי של הקהילה. [8] זה התרחש למעשה כברירת מחדל, כפי ששמעו היו כלי רכב רק באותה עת מסוגל להעביר אדם שוכב. פעולות הלוויה של אמבולנס בבית הלוויות הושלמו לעתים בפעולות 'אמא ופופ', שלא היו קשורות לבתי הלוויות, אלא פעלו על בסיס דומה לזה של שירות מוניות. לא היו אמות מידה לאומיות לשירותי אמבולנס, ולרוב לא הייתה הכשרה רפואית או ציוד רפואי מועט, אם בכלל, שהוביל לשיעור תמותה גבוה לפני בית החולים. חברות אלו ממשיכות לפעול כך במקומות מסוימים, שירותי חירום, שירות חירום בתשלום, [9] או שירות חירום של אמבולנסים דחופים לעיריות, כמו במודל השירות הציבורי. [10] בסוף שנות ה -70 ותחילת שנות ה -80, יותר מ -200 חברות אמבולנס פרטיות בארה"ב התמזגו בהדרגה לחברות אזוריות גדולות, שחלקן ממשיכות לפעול גם כיום. [11] עם המשך המגמה, התוצאה הייתה מספר חברות פרטיות, קומץ חברות אזוריות, ושתי חברות רב-לאומיות גדולות, ששולטות כיום בכל התעשייה. [12] שירותים אלה ממשיכים לפעול בחלקים מסוימים של ארה"ב, או על בסיס תשלום עבור המטופל לחולה, או באמצעות חוזים עם הרשויות המקומיות. חוזים אלו בדרך כלל מביאים לפעולת תשלום לשירות הממומנת על ידי העירייה על בסיס משלים, בתמורה לערבויות פורמליות לביצועים נאותים בנושאי איוש, מערכות מיומנות, משאבים זמינים וזמני תגובה. [14]

מודל של טיפול [לערוך]
מערכת רפואת החירום בארצות הברית נוהגת בדרך כלל בעקבות המודל האנגלו-אמריקאי (המביא את המטופל לבית החולים), בניגוד למודל הפרנקו-גרמני (המביא את בית החולים לחולה) למתן שירות. מלבד קומץ רופאים שעובדים על מטוסי Medevac או מבצעים אימונים או הבטחת איכות רפואית, זה מאוד נדיר לראות רופא מכוון בכוונה למקום חירום. [15]

אמבולנס אוויר [לערוך]
שירותי אמבולנס אוויר בארצות הברית יכולים להיות מופעלים על ידי מגוון מקורות. חלק מהשירותים מופעלים בבתי חולים, [16] בעוד שאחרים ניתנים להפעלה על ידי הממשל הפדראלי, הממשלתי או המקומי; או באמצעות מגוון של מחלקות, כולל המשטרה המקומית או המדינה, [17] ארצות הברית פארק שירות, [18] או אש מחלקות. [19] שירותים אלה עשויים להיות מופעלים ישירות על ידי כל אלה מערכות EMS, או שהם עשויים להיות חוזה עם ספק צד שלישי, כגון חברת שכר מטוסים. בנוסף, אין זה נדיר עבור מסוקים צבאיים בארה"ב להיות לחוץ לשירות מתן תמיכה אמבולנס האוויר. המרחקים העצומים שמכוסים על ידי ארצות הברית משמעותם כי בעוד מסוקים עשויים להיות הצורה המועדפת של מתן שירות עבור חירום "on-scene", מטוס כנף קבוע, כולל מטוסי קטן, משמשים לעתים קרובות להעברות מבתי חולים כפריים לאתרי טיפול שלישוני. מטוסים אלה מאוישים בדרך כלל על ידי שילוב של אנשים כולל רופאים, אחיות, חובשים, ובמקרים מסוימים, על ידי כל שלוש. שירות אמבולנס אוויר המופעל לציבור מופעל על ידי שירותי הובלה אווירית וחריגה, אשר עשויים להינתן על ידי חברות אמבולנס ייעודיות או על ידי חברות שכר מטוסים כפעילות עסקית 'צדדית'. חברות אמבולנס האוויר אינן נחשבות כולן זהות. חלקם מתווכים כי לחוות את האוויר הרפואי טרנספורטים אחרים הם מוכרים מאוד על ידי ארגונים accrediting כמו CAMTS.

אמבולנס האוויר בארצות הברית

אימון עם LifeEvac II
 

STAT MEDEvac
 

PHI AirMedical AirCare 2
היסטוריה [עריכה]
שירות האמבולנס הגדול בארצות הברית החל באטלנטה, ב -1869. צוות בית החולים גרידי ממוריאל נסע במרכבות רתומות לסוסים שתוכננו במיוחד להעברת חולים ופצועים.

צוותי ההצלה הראשונים של ההתנדבות התארגנו בסביבות 1920 ברואנוק, וירג'יניה, פלמיירה, ניו ג'רזי, ובמשך חופי ניו ג'רזי. בהדרגה, במיוחד במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה, בתי החולים והרופאים דהו מן הפרקטיקה לפני בית הספר, מניב באזורים עירוניים תוכניות מרכזית מתואמת. אלה היו לעתים קרובות נשלט על ידי בית החולים העירוני או מכבי האש. באורח בלתי-פוסק, הוחלפו משמרות של בית הלוויות, שהיו אמצעי התחבורה הרגיל, על ידי מחלקת מכבי אש, צוות הצלה ואמבולנסים פרטיים.

לפני שנות ה -70, שירות האמבולנס היה ללא כל פיקוח. בעוד שאמבולנסים מסוימים היו מאוישים על-ידי מגישי עזרה מתקדמים, באזורים אחרים, היה זה מקובל אצל הקברן המקומי, בעל המשלוח היחיד בעיר שבו יכול אדם לשכב, להפעיל את חנות הרהיטים המקומית (שם הוא היה מכין ארונות קבורה כצדדי) ושירות האמבולנס המקומי. עם זאת, לאחר שחרורו של המחקר הלאומי לבטיחות בדרכים, "מוות מקרי ומוגבלות: המחלה המוזנחת של החברה המודרנית" (הידוע בסחר ה- EMS כספר הלבן) [20] נעשה מאמץ מתואם לשיפור מצב החירום טיפול רפואי בבית החולים מראש ההגדרה.

בסוף שנות ה -60, ד"ר R אדאמס קאולי היה תפקיד מרכזי ביצירת תוכנית EMS הראשונה במדינה, במרילנד. המערכת נקראה אגף שירותי חירום רפואיים (כיום ידוע כמכון מרילנד לשירותי חירום רפואיים ומערכות). כמו כן, בשנת 1969, קיבל קאולי מסוק צבאי כדי לסייע בהעברת חולים במהירות למרכז לחקר טראומה (הידוע כיום בשם R טראמס טראומה שוק טראומה), בית החולים המקצועי כי הוא התחיל לצורך טיפול בהלם. שירות זה לא היה רק ​​תוכנית EMS הראשונה ברחבי המדינה, אלא גם את תחילתו של מסוק חירום רפואי מודרני מסוק בארצות הברית. [21]

תוכנית המסוק הרפואי הראשונה של בית החולים האזרחי בארה"ב, "Flight For Life Colorado", החלה בשנת 1972 עם מסוק אלואט III אחד, שממוקם בבית החולים סנט אנתוני סנט בדנבר שבקולורדו. [22]

תקני EMS לארה"ב נקבעים על ידי משרד התחבורה של ארצות הברית ושונו על ידי מחלקת המדינה של EMS (בדרך כלל תחת מחלקת הבריאות שלה), ועוד השתנה על ידי ועדות ייעוץ רפואי אזורי (בדרך כלל באזורים כפריים) או על ידי ועדות אחרות, או אפילו ספקי EMS בודדים. בנוסף, הוקם בשנת 1970 המרשם הארצי של טכנאי רפואה דחופה, גוף עצמאי, בהמלצת הנשיא לינדון ב 'ג'ונסון, במטרה לספק אישור ארצי לספקים ולקונצנזוס ארצי על פרוטוקולים. נכון לעכשיו, אישור הרישום הלאומי מתקבל בחלקים מסוימים של ארה"ב, בעוד אזורים אחרים עדיין לשמור משלהם, פרוטוקולים נפרדים ותוכניות הכשרה.

אירוע משמעותי בפיתוח סטנדרטים מודרניים של טיפול בארה"ב היה דו"ח שפורסם בשנת 1966 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים תחת הכותרת "מוות מקרי ומוגבלות: המחלה המוזנחת של החברה המודרנית", המכונה בדרך כלל "הספר הלבן". " במחקר זה התברר כי רבים ממקרי המוות שמתרחשים מדי יום היו מיותרים, וניתן למנוע אותם באמצעות שילוב של חינוך קהילתי, תקני בטיחות מחמירים יותר וטיפולים טובים יותר לפני בית החולים.

בפרט, במדינת קליפורניה של ארה"ב, בסיאטל, מדינת וושינגטון בשם Medic One, ובמיאמי, פרויקטים החלו לכלול חובשים בתגובות EMS בתחילת 1970. קבוצות בפיטסבורג, פנסילבניה, שרלוטסוויל, וירג 'יניה ו פורטלנד, אורגון היו גם חלוצים מוקדם בבית החולים לפני האימון הרפואי חירום. למרות ההתנגדות של הכבאים והרופאים, התוכנית זכתה בסופו של דבר לקבלה, שכן יעילותה התבררה.

יתר על כן, תוכניות כאלה הפך פופולרי נרחב ברחבי צפון אמריקה בשנות ה -70 עם סדרת הטלוויזיה NBC, חירום! אשר, בין השאר, בעקבות הרפתקאותיהם של שני לוס אנג 'לס המחוזי פרמדיקים מחלקת אש כפי שהם הגיבו סוגים שונים של חירום רפואי. ג'יימס או 'פייג' שימש כיועץ הטכני של הסדרה והמשיך להיות חלק בלתי נפרד בפיתוח EMS בארה"ב. הפופולריות של הסדרה הזו עודדה קהילות אחרות להקים את השירותים המקבילים שלהן.

תקנים [לערוך]
איוש [לערוך]
אמבולנסים בארצות הברית חייב להיות מאויש עם מינימום של 2 אנשים. רמת הסמכה של הצוות משתנה בהתאם לסמכות השיפוט של האמבולנס. ברוב האזורים, המינימום החשוף הוא EMT כדי לספק טיפול בחולה ו- EMR כדי לסייע ולהוביל את היחידה. הגדרה זו תסווג כיחידה בסיסית לתמיכה בחיים (BLS) בשל העובדה שהספק הבכיר ביותר אינו יכול לבצע התערבויות תמיכה מתקדמות (ALS). אם מצבו של החולה מתחייב, ניתן להזעיק ספק ALS כדי לסייע ולפגוש את האמבולנס בדרך לבית החולים. צירופי עובדים אחרים כוללים EMT אחד ופרמדיק אחד (הסידור הנפוץ ביותר), או שני פרמדיקים, אשר מסווגים ברוב האזורים כאל יחידת תמיכה מתקדמת (ALS). בניגוד לאירופה, רופאים לרפואה אינם עוסקים באופן שוטף בתחום, ורק אמבולנסים של צוותים במצבים מיוחדים, כגון משלוחים של ילדים בעלי משקל נמוך במיוחד, ECMO או טרנספורטים עוקפים לב, או מצבים יוצאי דופן כגון פציעות מוחץ המחייבות קטיעת שדה, או מצבים נפגעים / אסון.

תעסוקה ושכר [לערוך]
מימון וכוח אדם [עריכה]
EMS הוא לפעמים אבל לא תמיד מסופק על ידי מתנדבים בלבד. סוכנויות שהיו פעם מתנדבים בהחלט החלו להשלים את השורות שלהם עם חברים פיצוי על מנת לשמור על קשר עם נפח שיחות רועם. החל בשנת 2004, הגדול ביותר "פרטי Enterprise" ספק שירותי החוזה EMS בצפון אמריקה היה AMR, או הרפואי האמריקאי תגובה, [23] מבוסס גרינווד כפר, קולורדו. השנייה בגודלה בארה"ב EMS ספק הוא כפרי / מטרו תאגיד, [24] מבוסס סקוטסדייל, אריזונה; כפרי / מטרו תאגיד גם מספק שירותי EMS לחלקים של אמריקה הלטינית. כמו AMR, Rural / Metro סיפקו שירותי תחבורה אחרים, כגון תחבורה לא חירום "מאמן", או כיסא גלגלים, תחבורה. ב -28 באוקטובר, 2015, הודיעה AMR כי היא סיימה את רכישת Rural / Metro, ויצרה את ארגון ה- EMS הגדול ביותר בארצות הברית המעסיק כמעט 25,000 אנשים. [25]

מכללות רבות ואוניברסיטאות עכשיו יש גם סוכנויות EMS שלהם עבור הקמפוסים שלהם. קולגייט EMS תוכניות להשתנות במקצת מאוניברסיטה לאוניברסיטה; עם זאת, רוב הסוכנויות מאוישות באופן מלא על ידי מתנדבים. סוכנויות יכולות להפעיל מה שנקרא שירות תגובה מהירה (אשר אינו מעביר מטופלים, אך פועל כמגיב ראשון לסצינות), ומספק הערכה ראשונית של המטופלים וטיפול בהם, או שהם עשויים להפעיל שירותי אמבולנס מוסמכים המאוישים ב- EMT או ב- Paramedics. קבוצות מסוימות מגבילות שירותים לקמפוס, בעוד שאחרות מעניקות שירותים לקהילה. השירותים הניתנים על ידי המכללות והאוניברסיטאות עשויים לכלול שירותי אמבולנס, תגובת אירוע נפגעים, שירותי איירו-רפואיים וצוותי חיפוש והצלה. [26]

בעוד שירות האש בארה"ב מדורגות על בסיס כיתות ISO, שיעורי ביטוח אש (ביטוח נפגעים) מבוססים על שיעורים אלה, EMS אינו מקבל דירוגים, וכן אין חיסכון כספי המקביל בפוליסות ביטוח בריאות או ביטוח חיים.

הדרכה והסמכה [לערוך]
לרשימה ספציפית של רמות ההסמכה, ראה רמות חירום של מגיבים רפואיים בארצות הברית


מגיע לבית החולים
הקווים המקוריים שציינו את ה- EMT מחובש ופראמדיק מרופא הופכים לטשטשים יותר ויותר. מיומנויות שהיו שמורות פעם לרופאים מבוצעות באופן שגרתי על ידי חובשים, וכישורים שמורים פעם עבור חובשים, כגון דפיברילציה, מבוצעות באופן שגרתי על ידי טכנאים רפואיים דחופים (EMT). עם זאת, יש וריאציה רחבה בין מדינות, ואפילו בין מחוזות בתוך מדינות, איזה סוג של ספקי טיפול ברמות שונות מותר לספק. בנוסף לשינויים אלה, מדינות ומדינות מסוימות מאפשרות הרחבות, כגון דפיברילציה או טיפול IV, אשר מאפשרות לעובדים ברמה נמוכה יותר ללמוד ולהשתמש במיומנויות נוספות, שבדרך כלל לא יהיו במסגרת תרגול רמת ההסמכה שלהם (למשל, EMT אינו רשאי בדרך כלל להתחיל IV, אך לאחר השלמת בהצלחה של קורס התוספת הרביעי, הוא או היא יוכלו לעשות זאת). מיומנויות התוספת בדרך כלל שכיחות יותר באזורים כפריים שבהם טיפול סופי הוא רחוק יותר מבחינה גיאוגרפית התערבויות מיידיות על ידי EMTs מועילים לטיפול בחולה.

רשימה בסיסית של רמות ההסמכה:

(EMR): EMRs, רבים מהם מתנדבים, מספקים טיפול בסיסי מיידי כולל דימום, CPR, AED, ולידה חירום. EMR, בסיוע של EMT, יכול לטפל בחולה בזמן שהמטופל מועבר.
טכנאי חירום רפואי (EMT): EMT כוללת את כל מיומנויות ה- EMR, מיומנויות חמצן ואוורור מתקדמות, oximetry הדופק, ניטור לחץ דם לא פולשני וניהול תרופות מסוימות.
מתקדם טכנאי רפואי חירום (AEMT): AEMT כוללת את כל מיומנויות EMT, התקני דרכי הנשימה מתקדם, גישה תוך ורידי ו intraosse, ניטור רמת הסוכר בדם, וניהול של תרופות נוספות.
פרמדיקים (פרמדיקים בארצות הברית): הפרמדיק כולל את כל המיומנויות של AEMT, מיומנויות מתקדמות של הערכה וניהול, כישורים פולשניים שונים והתערבויות פרמקולוגיות נרחבות. [27]
פרמדיק Care Care מתמחה בניהול של טראומה קריטיים חולים רפואיים במהלך interfacility קרקע ו ​​aeromedical transports. מיומנויות המבוצעות על ידי CCPs כוללים ניהול הנשמה, משאבת IV אינפוזיה משאבת, ניטור משאבת בלונים אבי העורקים, ניטור hemodynamic המקצועית, אם כי בחלק מהמדינות כמה מיומנויות אלה מבוצעות על ידי ספקי ברמה פרמדיקים בשל היעדר רמה נפרדת של רישיונות או סיווג כמו "טיפול נמרץ". לעתים קרובות דורשים הסמכה על ידי CCEMTP.
פרמדיק טיסה מבוסס על תוכנית הלימודים של טיפול קריטי טיפולית על ידי שילוב של ידע וטיפול ספציפיים הטיסה. לעתים קרובות דורשים הסמכה מועצת פרמדיק טיסה (ראה: FP-C) בנוסף אישורים כמו CCEMTP. במדינות מסוימות, חובשים אלה יש פטורים המאפשרים להם לפעול לחלוטין תחת שליטה רפואי לא מקוון.
אחות מוסמכת: תחומי שיפוט מסוימים משתמשים באחיות המיועדות במיוחד לשירותי טרום בית החולים. אלה הם בעיקר אנשי אוויר רפואי או ספקי טיפול קריטית טיפול עם הכשרה מיוחדת וניסיון טיפול בבית החולים מראש. אחיות כאלה נדרשות על ידי מעסיקיהן לבקש אישורים נוספים מעבר לרישיון סיעודי בסיסי, ולעתים קרובות נדרשות שלוש שנים (מינימום) של ניסיון במשרה מלאה במצב חירום ו / או טיפול נמרץ. דרישות ההסמכה משתנות אך לעיתים קרובות כוללות תמיכה מתקדמת במחלות לב (ACLS), תמיכה בסיסיים בחיים (BLS), תמיכה בילדים מתקדמים (PALS), תוכנית החייאה בילוד (NRP), קורס ליבה בסיעודי טראומה (TNCC) ATLS), בנוסף לתמיכה בטרומה לחיים טרום בית החולים (PHTLS). תקנים כוללים גם להיות מועצת המנהלים מוסמך סיעוד חירום (CEN), טיפול קריטי סיעוד (CCRN), תחבורה קרקעית (CTRN) או סיעוד טיסה (CFRN) בהתאמה. אחיות אלה מאומנים עד ויכולים לפעול או מעל לרמה של חובש ובאזורים מסוימים מורשים להפעיל טלפונים תחנת בסיס עבור הפקודה הרפואית. מדינות מסוימות מאפשרות להן לפעול לחלוטין תחת פקודות קבועות, ואילו על אמבולנס יבשתי או על יחידה רפואית אווירית (כלומר, בקרה רפואית לא מקוונת). ההכשרה כוללת גם השכלה ספציפית הרלוונטית למדינה ולפרוטוקולים שלה, ולעתים קרובות דורשת מהאחות להתאמן עם חובשים למשך פרק זמן מסוים, וכן לעבור בדיקה נוספת שניתנה על ידי המנהל הרפואי שלהם לפני שהורשתה לפעול על אמבולנס או אוויר יבשתי היחידה הרפואית. [28] רבים מהאחיות האלה מחזיקים אישורים כמו טכנאי חירום רפואי או חובשים, ובכמה מדינות נדרשים, אבל זה לא תקן של תרגול. [29] [30]
הדדיות - כלומר, הכרה בהסמכה של EMT במדינה אחת תקפה במדינה אחרת - בין המדינות היא מוגבלת במקצת, ולאחר 30 שנות פעילות על ידי הרישום הלאומי של טכנאים רפואיים חירום, רק כ -40 מדינות לספק הכרה בלתי מוגבלת של NREMT הסמכות. [31] במציאות, ישנם לפחות 40 סוגים של הסמכה עבור אנשי EMS בתוך ארצות הברית, ורבים מהם מוכרים על ידי לא יותר מאשר מדינה אחת. זה יוצר אתגרים משמעותיים עבור ניידות הקריירה של ספקי EMS רבים, כפי שהם חייבים לעתים קרובות מחדש לשבת בחינות הסמכה בכל פעם שהם עוברים ממצב אחד למשנהו.

בקרה רפואית [עריכה]
ספקי EMS פועלים תחת סמכות ופיקוח עקיף של מנהל רפואי, או רופא מוסמך רופא אשר מפקח על מדיניות ופרוטוקולים של מערכת EMS או ארגון מסוים. [32] גם המנהל הרפואי והפעולות שהוא מתחייב נקראים "בקרה רפואית".
הציוד והנהלים מוגבלים בהכרח בסביבות טרום בית החולים, ואנשי מקצוע של EMS מאומנים לעקוב אחר עץ החלטה רשמי ומעוצב בקפידה (הידוע יותר כ"פרוטוקול ") שאושר על ידי הפיקוח הרפואי. פרוטוקול זה מסייע להבטיח גישה עקבית לסוגים הנפוצים ביותר של חירום EMS מקצועי עשוי להיתקל. הבקרה הרפואית יכולה להתבצע באופן מקוון, כאשר אנשי צוות EMS צריכים לפנות לרופא לקבלת משלחת כיוון עבור כל הליכי התמיכה המתקדמים (ALS) או מחוץ לקו, עם אנשי EMS המבצעים חלק או את כל הליכי ALS שלהם על בסיס של פרוטוקולים או "הוראות קבע". תוכנית הלימודים של NHTSA נותרה תקן הטיפול לארגוני EMS בארה"ב.
כלי רכב [לערוך]
אמבולנסים [עריכה]
אמבולנסים בארצות הברית מוגדרים על פי דרישות KKK-1822 תקנים פדרליים, [33] המגדירים מספר קטגוריות של אמבולנסים. בנוסף, רוב המדינות יש דרישות נוספות על פי הצרכים האישיים שלהם.
סוג אני אמבולנסים מבוססים על מרכבות מרכב של משאיות טנדרים קלים,
סוג II אמבולנסים מבוססים על טנדרים מודרניים של נוסעים / מטען, המוזכרים בתעשייה כ"וונבולנסים ".
סוג III אמבולנסים מבוססים על מרכבות שלדות של משאיות קלות,
AD (גרסאות נוספות) של דגמים מסוג I וגם מסוג III מוגדרים גם הם. הם כוללים הגדלת GVWR, אחסון קיבולת קיבולת.
ערים אמריקאיות גדולות כמו ניו יורק ולוס אנג'לס נוטות לקבל שירותי אמבולנס רבים, כל אחת עם ערכת צבעים משלה, תוך שימוש בכל סוגי האמבולנסים המוזכרים לעיל. הולכי רגל ונהגים בערים כאלה חייבים להיות ערניים לאמבולנסים של צורות, גדלים וצבעים רבים. רוב האמבולנסים המוסמכים לתגובת חירום בארה"ב מסומנים בכוכב החיים לצורך זיהוי מזוהה על ידי הציבור.

ניתן להוסיף או לתמוך בכלי רכב שאין להם יכולת להעביר חולה. הנפוצים ביותר של כלי רכב אלה ידוע על ידי כמה שמות, כולל 'תגובה רכב'. מכוניות תגובה הם מצוידים לעתים קרובות עם הרבה ציוד אותו נשאו על ידי אמבולנס, אבל, שכן הם רכבי שטח או מכוניות גדולות, הם לעתים קרובות יותר מהר ו nimbler. רכבי התגובה מאוישים על ידי ספק רפואי אחד או יותר, ומשמשים כמקור כוח אדם נוסף (או מיומן), כרכב מפקח, או ככלי תגובה ראשון, המאפשר טיפול רפואי לפני תחילת האמבולנס .

להפיץ [עריכה]
בארצות הברית, יש שיטות רבות של המשלוח משאבים EMS כמו ישנן גישות למתן שירות EMS. בקהילות גדולות יותר, EMS עשוי להיות משגר עצמי. איפה EMS מופעל כחטיבה של המשטרה או אש מחלקות, זה יהיה בדרך כלל נשלח על ידי אותם ארגונים. שיגור עשוי להתרחש באמצעות מרכזים מורשים מטעם המדינה EMS, אשר מופעלים על ידי שירות אחד, אך לספק משלוח למספר מחוזות. ב מרכזים גדולים, כגון ניו יורק, ספק EMS סטטוטורי (במקרה של NYC, FDNY) ישלח לא רק את כלי הרכב שלהם, אלא גם משאבים EMS השייכים לבתי חולים, חברות פרטיות, ואפילו מתנדבים, בתוך שלהם הקהילה. מספר החירום הלאומי בארצות הברית הוא 9-1-1. המספר פועל עבור כל שלושת שירותי החירום. ברוב המקרים, תשובה של 9-1-1 תיענה במתקן מרכזי, המכונה בדרך כלל נקודת מענה לבטיחות הציבור, ופועלת ברוב המקרים על ידי המשטרה. צרכי המתקשר מזוהים, והשיחה מנותבת אל המשגר ​​עבור שירותי החירום הדרושים.

בעוד כמה קהילות קטנות ממשיכות להשתמש בגישות "Low-tech" לשליחה, במקומות רבים בארה"ב הטכנולוגיה מתקדמת למדי. טכנולוגיות מתקדמות בשימוש עשויות לכלול מיפוי אלקטרוני, מערכת מיקום גלובלית (GPS) או את הדודנית הראשונה שלה מיקום רכב אוטומטי (AVL). השימוש בתוכנות קבלת החלטות [34] כגון AMPDS הוא גם נפוץ, כמו גם "תוספות" למעקב. כתוצאה מכך, מאמנים רבים מאומנים לרמה גבוהה בזכות עצמם, משלימים שיחות נכנסות בחומרה, ומספקים ייעוץ או הדרכה רפואית בטלפון לפני הגעת האמבולנס או צוות החילוץ למקום. חלקם מאושרים כמו EMTs או חובשים במדינות שלהם, ויותר ויותר, הופכים להיות מאושר כמו חירום רפואי Dispatchers. [35]

זמני תגובה [לערוך]
אין תקן רשמי של המדינה הפדרלית או המדינה לתקופות תגובה בארצות הברית. [36] תקני זמן תגובה לעתים קרובות קיימים בצורה של התחייבויות חוזיות בין קהילות וארגונים ספק EMS, עם זאת. כתוצאה מכך, יש בדרך כלל וריאציה ניכרת בין סטנדרטים בקהילה אחת לאחרת. ניו יורק, למשל, מחייבת זמן תגובה של 10 דקות על שיחות חירום, [37] בעוד כמה קהילות בקליפורניה העבירו תקני זמן תגובה ל- 12-15 דקות. [38] בדרך כלל מקובל בתוך התחום כי זמן תגובה "אידיאלי" לשיחות חירום יהיה בתוך שמונה דקות, תשעים אחוז מהזמן, אך מטרה זו מושגת לעתים נדירות, ותוצאות המחקר הנוכחיות מטילות ספק בתוקפו של תקן זה. ] כמו להגדיל את נפח השיחות ואת המשאבים ואת המימון אינם מצליחים לשמור על הקצב, אפילו גדול EMS מערכות כגון פיטסבורג, פנסילבניה [40] המאבק כדי לעמוד בסטנדרטים אלה. אנשים המתגוררים באזורים כפריים רחוק משירותי חירום גם עשוי לצפות לחכות עוד בשל המרחק מעורב. בעיה זו מסובכת עוד יותר על ידי מתודולוגיות שונות למדידת ביצועים. שירותים מסוימים לספור את זמן התגובה החל ברגע כי שיחת הטלפון הוא ענה ורץ עד אמבולנס או משאב תגובה מגיע למקום, בעוד אחרים מודדים רק את הזמן מן ההודעה של אנשי EMS של השיחה, אשר קצר יותר. סוגיה נוספת המתעוררת באזורים עירוניים היא כי זמן התגובה "שעון" כמעט אוניברסלית נעצרת כאשר היחידה מגיעה לפני הכתובת; במשרדים גדולים או בנייני דירות, הגישה בפועל לחולה עשויה להימשך מספר דקות, אך זה אינו נחשב בחישוב זמן התגובה או בדיווח. [41]
נערך לאחרונה על ידי מאיר-נתיב בתאריך ח' טבת התשע"ח, 03:02, נערך פעם אחת בסך הכל.
סמל אישי של המשתמש
מאיר-נתיב
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 4044
הצטרף: כ"ב חשון התשס"ט, 11:36
תודות שנשלחו: 3930 פעם
תודות שהתקבלו: 6514 פעמים ב 2905 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מאיר-נתיב על הודעה זו
פיקסלה (ח' טבת התשע"ח, 02:52), פתח תקווה 1 (י"ז טבת התשע"ח, 01:50)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » ח' טבת התשע"ח, 02:51

וואו, קודם כל תודה, שנית יכולת להוריד אותו לפי די אף.
גם תרגום, תודה רבה רבה.
פיקסלה
 
הודעות: 159
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 562 פעם
תודות שהתקבלו: 286 פעמים ב 88 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » ח' טבת התשע"ח, 10:06

פיקסלה כתב:וואו, קודם כל תודה, שנית יכולת להוריד אותו לפי די אף.
גם תרגום, תודה רבה רבה.
קבצים מצורפים
Emergency medical services in the United States - Wikipedia.pdf
(1.12 MiB) הורד 80 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 408
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 309 פעם
תודות שהתקבלו: 410 פעמים ב 284 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי עם סגולה » ח' טבת התשע"ח, 17:19

אודה מאוד לכל מי שיוכל להעלות את הערך מויקיפדיה 'חוק האזרחות הפולני'

תזכו למצוות
עם סגולה
 
הודעות: 5
הצטרף: ג' אלול התשע"ז, 12:12
תודות שנשלחו: 3 פעם
תודות שהתקבלו: 1 פעם ב 1 הודעה

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » ח' טבת התשע"ח, 17:22

עם סגולה כתב:אודה מאוד לכל מי שיוכל להעלות את הערך מויקיפדיה 'חוק האזרחות הפולני'

תזכו למצוות
קבצים מצורפים
חוק האזרחות הפולני – ויקיפדיה.pdf
(231.55 KiB) הורד 84 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 408
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 309 פעם
תודות שהתקבלו: 410 פעמים ב 284 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי SIMC » י"ד טבת התשע"ח, 15:55

אני צריך את הערך 'חסימת מעיים'
תודה
נערך לאחרונה על ידי SIMC בתאריך י"ד טבת התשע"ח, 16:11, נערך פעם אחת בסך הכל.
סמל אישי של המשתמש
SIMC
 
הודעות: 165
הצטרף: ז' חשון התשע"ו, 14:05
תודות שנשלחו: 267 פעם
תודות שהתקבלו: 220 פעמים ב 158 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מוישה » י"ד טבת התשע"ח, 16:04

אני צריך את הערך 'שאמברי' ואת הערך המקביל לו בויקיפדיה האנגלית.
מוישה
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 977
הצטרף: ח' טבת התשע"ב, 23:54
תודות שנשלחו: 400 פעם
תודות שהתקבלו: 1005 פעמים ב 374 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי SIMC » י"ד טבת התשע"ח, 16:12

מוישה כתב:אני צריך את הערך 'שאמברי' ואת הערך המקביל לו בויקיפדיה האנגלית.

וכן את הערך 'חסימת מעיים'
תודה
סמל אישי של המשתמש
SIMC
 
הודעות: 165
הצטרף: ז' חשון התשע"ו, 14:05
תודות שנשלחו: 267 פעם
תודות שהתקבלו: 220 פעמים ב 158 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי חד בדרא » י"ד טבת התשע"ח, 16:33

SIMC כתב:אני צריך את הערך 'חסימת מעיים'
תודה
חסימת_מעיים.pdf
(194.18 KiB) הורד 77 פעמים


מוישה כתב:אני צריך את הערך 'שאמברי' ואת הערך המקביל לו בויקיפדיה האנגלית.

הערך בעברית מכיל חצי שורה בלבד.
מצורף האנגלית
Chambéry.pdf
(676.51 KiB) הורד 82 פעמים
.
====> פירמוט והתקנת תוכנות העדכניות ביותר למחשב - נא לפנות בהודעה פרטית. <====
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד !
סמל אישי של המשתמש
חד בדרא
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 2207
הצטרף: כ"ו תשרי התשע"ה, 21:47
תודות שנשלחו: 1588 פעם
תודות שהתקבלו: 1805 פעמים ב 1150 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל חד בדרא על הודעה זו
SIMC (י"ד טבת התשע"ח, 16:34), מוישה (י"ד טבת התשע"ח, 17:01), פרידה (י"ז טבת התשע"ח, 21:26)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי SIMC » י"ד טבת התשע"ח, 16:45

סמל אישי של המשתמש
SIMC
 
הודעות: 165
הצטרף: ז' חשון התשע"ו, 14:05
תודות שנשלחו: 267 פעם
תודות שהתקבלו: 220 פעמים ב 158 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אומר ועושה » ט"ו טבת התשע"ח, 01:48

SIMC כתב:אם אפשר גם את זה
https://www.wikirefua.org.il/w/index.ph ... mall_bowel

זה חלק מתוך הדף הזה:
המעי הגס – ויקיפדיה.pdf
(310.85 KiB) הורד 79 פעמים
אומר ועושה
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 380
הצטרף: ח' אדר התשע"ה, 22:47
תודות שנשלחו: 122 פעם
תודות שהתקבלו: 585 פעמים ב 213 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל אומר ועושה על הודעה זו
פרידה (ט"ו טבת התשע"ח, 02:50), SIMC (ט"ו טבת התשע"ח, 10:39)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי SIMC » ט"ו טבת התשע"ח, 20:14

SIMC כתב:אם אפשר גם את זה
https://www.wikirefua.org.il/w/index.ph ... mall_bowel

אשמח אם אוכל לקבל זאת מהידידים דפה
סמל אישי של המשתמש
SIMC
 
הודעות: 165
הצטרף: ז' חשון התשע"ו, 14:05
תודות שנשלחו: 267 פעם
תודות שהתקבלו: 220 פעמים ב 158 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » ט"ו טבת התשע"ח, 21:23

SIMC כתב:
SIMC כתב:אם אפשר גם את זה
https://www.wikirefua.org.il/w/index.ph ... mall_bowel

אשמח אם אוכל לקבל זאת מהידידים דפה

בבקשה
קבצים מצורפים
חסימות מכניות של המעי הדק - Mechanical obstruction of small bowel – ויקירפואה.pdf
(1.22 MiB) הורד 76 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 408
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 309 פעם
תודות שהתקבלו: 410 פעמים ב 284 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל MDS על הודעה זו
SIMC (ט"ו טבת התשע"ח, 21:26)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » י"ז טבת התשע"ח, 01:45

לילה טוב,
מישהו ער?
אני צריך את הערכים דם ו-הלם ואם יש ערך נוסף בנושא דם.
תודה רבה
פיקסלה
 
הודעות: 159
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 562 פעם
תודות שהתקבלו: 286 פעמים ב 88 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פרידה » י"ז טבת התשע"ח, 02:08

פיקסלה כתב:לילה טוב,
מישהו ער?
אני צריך את הערכים דם ו-הלם ואם יש ערך נוסף בנושא דם.
תודה רבה

בבקשה
הלם.pdf
(200.13 KiB) הורד 80 פעמים
דם.pdf
(394.48 KiB) הורד 61 פעמים
סמל אישי של המשתמש
פרידה
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם
 
הודעות: 829
הצטרף: ח' אדר התשע"ז, 01:00
תודות שנשלחו: 3590 פעם
תודות שהתקבלו: 796 פעמים ב 475 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פרידה על הודעה זו
פיקסלה (י"ז טבת התשע"ח, 02:09)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » י"ז טבת התשע"ח, 02:09

תודה רבה.
פיקסלה
 
הודעות: 159
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 562 פעם
תודות שהתקבלו: 286 פעמים ב 88 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פיקסלה על הודעה זו
פרידה (י"ז טבת התשע"ח, 02:10)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי הבוס הגדול » י"ח טבת התשע"ח, 13:58

אפשר בבקשה את הערך 'דוד שמש', או 'קולטים - דוד שמש', ו'בוילער'
תודה
אם אין קמח אין תורה -- תורה מיט יראת שמיים!!!
סמל אישי של המשתמש
הבוס הגדול
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 349
הצטרף: ל' אב התשע"ז, 10:12
תודות שנשלחו: 234 פעם
תודות שהתקבלו: 159 פעמים ב 130 הודעות

הקודםהבא

חזור אל תמיכה טכנית - אתרים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־10 אורחים