בקשה - ערך ויקיפדיה

מיועד לתמיכה בכל מה שקשור לאתרי אינטרנט.
גלישה באתרים, שאלות על אתרים, ודיווח על תקלות באתרים.

מנהל: מפקח

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי יעקב דב » י"ב אדר ב התשע"ט, 14:08

http://www.hamichlol.org.il/טבח_מעלה_עקרבים

מי שיכול תודה רבה זה מכלול
סמל אישי של המשתמש
יעקב דב
 
הודעות: 75
הצטרף: א' ניסן התשע"ד, 13:17
תודות שנשלחו: 92 פעם
תודות שהתקבלו: 67 פעמים ב 40 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פתח תקווה 1 » י"ב אדר ב התשע"ט, 14:12

יעקב דב כתב:http://www.hamichlol.org.il/טבח_מעלה_עקרבים

מי שיכול תודה רבה זה מכלול

בבקשה :D ;) :(
קבצים מצורפים
מעלה עקרבים – המכלול.pdf
(408.5 KiB) הורד 53 פעמים
הַדְרִיכֵני בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי [תהילים קי"ט ל"ה]
יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ... [תהילים ע"ח נ']
סמל אישי של המשתמש
פתח תקווה 1
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 2195
הצטרף: י"א תשרי התשע"ג, 13:13
מיקום: אי שם בדרום השרון
תודות שנשלחו: 3945 פעם
תודות שהתקבלו: 16240 פעמים ב 3593 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פתח תקווה 1 על הודעה זו
פרידה (י"ב אדר ב התשע"ט, 14:51), מאיר-נתיב (י"ג אדר ב התשע"ט, 23:18), יעקב דב (י"ג אדר ב התשע"ט, 12:01)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי יעקב דב » י"ג אדר ב התשע"ט, 12:04

פתח תקווה 1 כתב:
יעקב דב כתב:http://www.hamichlol.org.il/טבח_מעלה_עקרבים

מי שיכול תודה רבה זה מכלול

בבקשה :D ;) :(


אני רוצה את הערך טבח מעלה עקרבים שזה קישור בתוך הכתבה לי זה חסום אם תוכל לשלוח תודה רבה :roll:
סמל אישי של המשתמש
יעקב דב
 
הודעות: 75
הצטרף: א' ניסן התשע"ד, 13:17
תודות שנשלחו: 92 פעם
תודות שהתקבלו: 67 פעמים ב 40 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » י"ג אדר ב התשע"ט, 14:15

הנה
קבצים מצורפים
טבח מעלה עקרבים – המכלול.pdf
(377.15 KiB) הורד 107 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 455
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 317 פעם
תודות שהתקבלו: 451 פעמים ב 316 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל MDS על הודעה זו
בטחון (י"ז אדר ב התשע"ט, 00:29)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אלכס » כ"א אדר ב התשע"ט, 21:19

אודה מאד למי שיוכל להעלות את 3 הערכים הבאים:
Gerald Stern
Ursula Simon
Ted Tobias
אלכס
 
הודעות: 135
הצטרף: ט"ו כסלו התשע"ד, 23:01
תודות שנשלחו: 89 פעם
תודות שהתקבלו: 21 פעמים ב 21 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » כ"ב אדר ב התשע"ט, 23:07

אלכס כתב:אודה מאד למי שיוכל להעלות את 3 הערכים הבאים:
Gerald Stern
Ursula Simon
Ted Tobias


בבקשה הראשון
את האחרים לא מצאתי/חסום לי
קבצים מצורפים
Gerald Stern - Wikipedia.pdf
(222.64 KiB) הורד 81 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 455
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 317 פעם
תודות שהתקבלו: 451 פעמים ב 316 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל MDS על הודעה זו
אלכס (כ"ב אדר ב התשע"ט, 10:53)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אורח פורח » ט"ו תמוז התשע"ט, 13:29

מישהו יכול להוריד ערך זה
סביבת_פיתוח_משולבת
סמל אישי של המשתמש
אורח פורח
 
הודעות: 63
הצטרף: ד' תמוז התשע"ג, 00:24
תודות שנשלחו: 20 פעם
תודות שהתקבלו: 14 פעמים ב 9 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » ט"ו תמוז התשע"ט, 14:00

אורח פורח כתב:מישהו יכול להוריד ערך זה
סביבת_פיתוח_משולבת
סביבת פיתוח משולבת – המכלול.pdf
(282.9 KiB) הורד 50 פעמים
סמל אישי של המשתמש
מלך זקן וכסיל
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 1425
הצטרף: י"ב אדר התשע"ד, 14:14
תודות שנשלחו: 2623 פעם
תודות שהתקבלו: 1750 פעמים ב 995 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מלך זקן וכסיל על הודעה זו
אורח פורח (י"ח תמוז התשע"ט, 16:46)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מיוחדת » כ"ו אב התשע"ט, 11:11

אשמח לקבל מידע על התרופות:
פריזמה
קלוניריט
תודה רבה
מיוחדת
 
הודעות: 63
הצטרף: י"ט אייר התשע"ז, 21:00
תודות שנשלחו: 134 פעם
תודות שהתקבלו: 22 פעמים ב 20 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » כ"ו אב התשע"ט, 11:16

מיוחדת כתב:אשמח לקבל מידע על התרופות:
פריזמה
קלוניריט
תודה רבה
קבצים מצורפים
פריזמה - מדריך התרופות _ שירותי בריאות כללית.pdf
(151.7 KiB) הורד 40 פעמים
קלוניריט - מדריך התרופות _ שירותי בריאות כללית.pdf
(145.01 KiB) הורד 42 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 455
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 317 פעם
תודות שהתקבלו: 451 פעמים ב 316 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל MDS על הודעה זו
מיוחדת (כ"ז אב התשע"ט, 18:32)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מיוחדת » כ"ז אב התשע"ט, 15:40

אשמח לקבל מידע על התרופות הבאות:
razine
belviqe
תודה רבה !
מיוחדת
 
הודעות: 63
הצטרף: י"ט אייר התשע"ז, 21:00
תודות שנשלחו: 134 פעם
תודות שהתקבלו: 22 פעמים ב 20 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » כ"ז אב התשע"ט, 17:55

מיוחדת כתב:אשמח לקבל מידע על התרופות הבאות:
razine
belviqe
תודה רבה !
קבצים מצורפים
פנטרמין.docx
(18.85 KiB) הורד 57 פעמים
תרופות להורדה במשקל _ שירותי בריאות כללית.pdf
(144.16 KiB) הורד 73 פעמים
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 455
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 317 פעם
תודות שהתקבלו: 451 פעמים ב 316 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל MDS על הודעה זו
מיוחדת (כ"ז אב התשע"ט, 18:31)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מילה טובה » כ"ד אלול התשע"ט, 00:42

אם אפשר את ערך: "חורבת רבי יהודה החסיד"
(שמעתי שזה בס"ה ביכנ"ס שנבנה בחצר שהיתה של יהודי בשם ר' יהודה, ששם משפחתו היה 'חסיד', ויש האומרים שהיה מתלמידי שבתאי צבי...)
סמל אישי של המשתמש
מילה טובה
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם
 
הודעות: 655
הצטרף: י"ד אדר התשע"ד, 23:24
תודות שנשלחו: 2321 פעם
תודות שהתקבלו: 491 פעמים ב 287 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פישי » כ"ד אלול התשע"ט, 00:50

בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק. בית הכנסת נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצת העולים עם רבי יהודה החסיד, נחרב בידי בוניו הערבים בשל אי תשלום חובות, נבנה בשנית באמצע המאה ה-19 על ידי קבוצה מתלמידי הגר"א, נחרב בשנית בידי הלגיון הערבי לאחר שכבש את העיר העתיקה ב-1948, ונבנה בשלישית בראשית המאה ה-21.

מקור שמו של בית הכנסת בתקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה. בית הכנסת שימש מרכז הקהילה האשכנזית בירושלים עד אמצע ימי המנדט הבריטי, ונחשב לבית הכנסת האשכנזי החשוב והמרכזי בירושלים עד לחורבנו השני.

תולדות מתחם בית הכנסת
מתחם בית הכנסת ממוקם במרכז "חצר האשכנזים" (בערבית: "דיר אל-שיכנז"), ההקדש של הקהילה האשכנזית בירושלים החל מראשית המאה ה-15 עת קנו יהודים מהקהילה האשכנזית את החצר ממשפחת א-שרף ובנו בה בית כנסת ומבנים נוספים. (גם חלקו הצפוני של המגרש שימש בוודאות כחצר האשכנזים כבר בשנת 1621, עם עליית רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה), לירושלים), וצידו הדרומי גובל בבית הכנסת המכונה בית כנסת הרמב"ן. החצר שימשה כהקדש יהודי-אשכנזי וגרו בה עניים מיהודי אשכנז אשר שהו בירושלים, והייתה החצר היהודית הראשונה שעליה שמתועדת במפורש, ואולי אף הראשונה בכלל.[1]

נקודות ציון בסביבה
אברהם משה לונץ, מחבר מורה דרך בארץ ישראל וסוריה תיאר בשנת תרנ"א (1890) מבנים נוספים בחצר בית הכנסת:

בית המדרש שערי ציון בו אוצר ספרים גדול
בית הכנסת מנחם ציון, בקצה הצפוני של החצר, והוא הבניין הראשון שנבנה בחצר עוד בשנת תקצ"ז (1836). גם בו ישנו אוצר ספרים גדול ולומדים בו כל היום וחלק מהלילה. כמו כן יש בו "חבורת משומרים" אשר חצי מחבריה לומדים בלילה מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, והחצי השני מחצות הלילה עד עלות השחר.
תלמוד תורה עץ חיים הכולל 17 חדרים, בו לומדים 250 נערים קריאה, לימודי קודש, וגם כתיבה וחשבון.
ישיבת עץ חיים, בה לומדים 40 תלמידים המקבלים 'תמיכה קטנה לכלכלת ביתם'
הכנסת אורחים.
מול הישיבה גר הרב שמואל סלנט, שהיה רב קהילת האשכנזים הפרושים בירושלים, ואב בית הדין שלה.

בית הכנסת הראשון
לעומת החצר, שהייתה הקדש לקהילה האשכנזית בלבד, בית הכנסת הקטן שנבנה שימש את כלל הקהילה היהודית, אשר הייתה רובה ירושלמית מקומית, ובחלקה הקטן אשכנזית או מאגן הים התיכון.

בית הכנסת הקטן לא ידע מנוח והיה נתון למתקפות פוליטיות, משפטיות ופיזיות לאורך שנים רבות. בהיסטוריוגרפיה היהודית מוטעמת רדיפה זו בסיפור שמתבסס על איגרת של רבי עובדיה מברטנורא שמספר ששנים לא רבות לאחר רכישת החצר אחד היהודים שגרו בה החליט להתאסלם לאחר סכסוך עם הקהילה היהודית. לאחר מותו, אמו שהייתה בעלת הבית הקדישה אותו לבניית מסגד, אשר עומד עד היום.[2] עם זאת, מוג'יר א-דין, היסטוריון מוסלמי בן התקופה מציין שהמסגד נבנה כבר במאה ה-14[3], לפני רכישת בית הכנסת על ידי היהודים. בכל מקרה, מאחר שהמסגד היה בנוי צמוד לבית הכנסת היו חיכוכים בין מתפללי שני המבנים שגרמו לניסיונות חוזרים ונשנים מצד המוסלמים להפסיק את פעילותו: ב-1474 נהרס בית הכנסת לאחר שטענו שהיהודים בנו אותו בניגוד לחוקי עומר, אך מאוחר יותר באותה שנה הוא נבנה מחדש בצו של הסולטאן. הסכסוכים המשפטיים שבו וחזרו מספר פעמים עד שבתקופת השלטון העות'מאני הוציא המושל העות'מאני של ירושלים צו שאוסר שימוש בבית הכנסת, אם כי המבנה עצמו נותר על תילו. החצר עצמה המשיכה לשמש את הקהילה האשכנזית בירושלים, אך הפכה למוזנחת ועזובה בגלל עוניה ומסכנותה של הקהילה. מיקום המסגד בצידו של בית הכנסת מסביר את הקשיים המרובים שעברו על בית הכנסת הזה לאורך שנות השלטון המוסלמי בעיר, למרות שבתי כנסת אחרים לא סבלו באותו אופן.[1]

בית הכנסת השני

בית כנסת החורבה וכיפת הזהב מתנשאים מעל בנייני העיר העתיקה (צולם ב-2011)
הקהילה האשכנזית בירושלים ביססה את כלכלתה על תרומות מיהודי אירופה. בגלל המשברים השונים שפקדו את יהודי אירופה במאה ה-17 הקהילה נאלצה ללוות כספים מהתושבים הערבים המקומיים כדי להמשיך להתקיים. בשנת 1692 התמוטט בית הכנסת הישן שעמד בחצר והקהילה היהודית לקחה הלוואות נוספות כדי לבנות אותו מחדש.[4] הבנייה הסתיימה בראשית שנת 1700. לאחר סיום הבנייה מחדש, חזרה הקהילה האשכנזית להתפלל בבית הכנסת. טעות נפוצה, שאף נקשרה בשם בית הכנסת, היא הייחוס של בניית בניין זה לחבורת רבי יהודה החסיד משדליץ שבפולין, אשר כללה מאות אנשים. אך למעשה, אלה עלו רק ב-14 באוקטובר 1700, יותר מחצי שנה לאחר סיום שיפוץ בית הכנסת. עם זאת, יש יסוד סביר להניח שקשירת שמו של רבי יהודה חסיד בבית הכנסת קשורה בתרומות לטובת המבנה, שהביא איתו בעת עלייתו, או לכל הפחות הבטיח להביא כשעמד לעלות.[4] יכול להיות גם שהדבר קשור במותו המוקדם שאירע רק שישה ימים בלבד לאחר הגעתו לירושלים.

למרות שגורלם של בני הקבוצה היה רע ומר, יכול להיות שהם גם היו מעורבים בניסיונות השימור של בית הכנסת והם, לדוגמה, שלחו את אחד מראשיהם, גדליה הלוי מסמיאטיץ, אל הגולה לאיסוף כספים להצלה מהחובות הגדולים אליהם נקלעו. גדליה הדפיס בברלין 1716 ספר בשם "שאלו שלום ירושלים" בו גולל את פרשת העלייה על מנת לגייס כספים. מאמצי הגיוס הניבו סכום של 25,000 רייכס טאלר, אולם בח' בחשוון ה'תפ"א (נובמבר 1720) פקעה סבלנותם של הנושים המוסלמים, הם הציתו את החצר והרסו אותה עד היסוד. כל היהודים האשכנזים גורשו מירושלים ונאסר עליהם לשוב אליה. האיסור היה בתוקף כ־100 שנים. בעקבות כך נאלצו האשכנזים שהתעקשו לגור בירושלים להתחזות לספרדים, כפי שהעיד ר' משה הירושלמי:

"אסור לו ליהודי ממדינותינו מפולין או מארצות אשכנז אחרות להיכנס לירושלים, אלא אם כן הוא מלובש במלבושי תוגרמה ומדבר בלשון תוגרמה עד שאין יודעים בו שמאשכנז הוא, וכל זאת בגלל מעשה חבר החסידים שעלו עם רבי יהודה החסיד השני ע"ה."

— אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, עמ' 449
החצר נותרה בחורבנה והתפרסמה בכינויה "חצר חורבת רבי יהודה החסיד" או בקיצור "החורבה". הכספים שנאספו נותרו באירופה והופקדו למשמרת בידי שמשון ורטהיימר, יהודי החצר של הקייזר קרל השישי. לאחר מותו של שמשון (ב־1724) הפקיד בנו, וולף ורטהיימר את הכספים בידי הקייזר, שם נוהלו הכספים תחת השם "הקרן הירושלמית", עד לנפילת בית הבסבורג ב-1804.

בית הכנסת השלישי

בית כנסת החורבה בעשור הרביעי או החמישי של המאה ה-20
במהלך המאה ה-19 חזרו היהודים האשכנזים להתגורר בירושלים בעקבות עליית תלמידי הגר"א. עקב חזרתם לעיר והתגבשותה של עדת הפרושים התעוררה היוזמה לחדש את בניית בית הכנסת, כאשר בראש המאמצים עמדו רב הקהילה הפרושית, רבי מנחם מנדל משקלוב תלמידו של הגאון מווילנה, שהיה גזבר הקהילה וטרח בהשגת רישיונות הבנייה ותשלום החובות העתיקים הכרוכים בחצר.

בראשית ה'תקצ"ז (1837) הושג רישיון הבנייה המלכותי ('פירמאן') ממוחמד עלי (שליט מצרים)[5] לבנייתו מחדש של בית הכנסת. שנה קודם נחנך במקום בית הכנסת מנחם ציון שנוסד על ידי רבי אברהם שלמה זלמן צורף, והיה לבית הכנסת האשכנזי הראשון בירושלים בעת החדשה.

יוסף אמזלג, היהודי העשיר ביותר בירושלים, תרם כסף בשביל הבניין וקנה בשנות ה-30 חדר לתלמוד תורה בבית הכנסת, שבחזיתו הייתה אבן שציינה את נדבנותו. החדר הוקדש לזכר בנו, יצחק דוד.[6]

ביולי 1855 ביקר משה מונטיפיורי בירושלים ומסר לקונסול הבריטי, ג'יימס פין, את פירמאן הסולטן לבניית בית הכנסת "החורבה". לאחר מכן הוצג מונטיפיורי עם תעודותיו לפני הפחה באופן רשמי, וזה נעמד כאשר הפירמאן הוקרא בקול על ידי המזכיר הרשמי, ובסוף הקריאה הצדיע לו.[7]

עיכובים כספיים שונים גרמו לכך שרק בי"ז בניסן תרי"ז (1857) החלה בנייתו של בית הכנסת פעם נוספת, בחסותם של מונטיפיורי ושל הברון אלפונס, אחיו של אדמונד ממשפחת רוטשילד. עקב כך שמו הרשמי של בית הכנסת נקרא 'בית יעקב', על שם אבי הברון, ג'יימס יעקב.


רבי אברהם מרדכי אלתר בעצרת תפילה בבית הכנסת בנובמבר 1942, בעקבות הידיעות על גורל יהודי אירופה
האיש שהיה אחראי על הבנייה הפיזית של בית הכנסת היה זאב וולפנזון שפעל בכמה תפקידים: הן כמפקח וגזבר ההוצאות וההכנסות על הבניין, והן כמנהל העבודה הראשי על בניית בית הכנסת הגדול מתחילת הבנייה ועד סופה. לבניין נאספו תרומות רבות בארץ ובחו"ל, חלקן הגדול נאסף בידי זאב עצמו בפעילותו המגוונת כשד"ר. כל פעילותו להקמת בית הכנסת במשך כ־8 שנים נעשתה בהתנדבות וללא קבלת תמורה כספית (הערכתו של החוקר לונץ שעבר על פנקסו של וולפזון). עם זאת, סבל רבות ביחד עם שותפו יוסף יואל ריבלין מתלונות על ניהול כספי לקוי של הבנייה מצד נרגנים. בשנת 1859 נשלח כשד"ר להודו ולאוסטרליה יעקב ספיר, על-מנת לגייס כספים נוספים לבניית בית הכנסת. פעילים בבניה היו גם ר' הלל שרלין ור' אליהו שלמה זלמן בסאן. האחרון אף עשה זאת תוך סיכון חייו וגם נפצע בהתנפלות ערבים.[8]

לאחר הקמת בית הכנסת, אולם בטרם הוגבהו קירותיו עד לגובה בו הוצבה מאוחר יותר כיפתו, נערכה בו תפילת-הודיה לאות הכרת תודה לממשלת בריטניה על עזרתה בקבלת האישור להקמתו. הקונסול הבריטי, ג'יימס פין, הוזמן לתפילה והושב אל שולחן בין בימת הקריאה לארון הקודש. התפילה הראשונה הייתה "הנותן תשועה למלכים" - התפילה הרגילה למלך הארץ, אולם השמות שנזכרו בה היו של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת ומשפחתה. לאחר מכן באה תפילה לחיי הקונסול ומשפחתו. לאחר התפילות הושרו זמירות בעברית ובהן מזמורי תהילים והפיוט "אדון עולם". לאחר הטקס הדתי, הוגש כיבוד ונוגנה מוזיקה על ידי קלרניט ותוף. הקונסול הבריטי כתב בספרו: "וכך ערכו היהודים, כמוהם כשאר העדות, תפילה פומבית מלווה מצהלות. אכן, חידוש היה זה בירושלים שככה יוכלו לזקוף ראשיהם ולהקים בית כנסת שייראה בעיר כולה ובארץ למרחוק".[9]

אחד התורמים הגדולים ביותר להקמת בית הכנסת החורבה היה יהודי מבגדאד בשם יחזקאל ראובן. מעל פתחו של אולם התפילה הייתה קבועה כתובת ששבחה את יחזקאל ראובן על שתרם "יותר מחצי גוף הבניין מכסף הנדבה הזאת".

בכ"ד באלול תרכ"ד (1864) נחנך בשנית בית כנסת במבנה גדול ומפואר שנקרא "בית הכנסת בית יעקב בחצר חורבת רבי יהודה החסיד", אך שמו העממי לדורות השתמר כ"בית הכנסת החורבה". בבית כנסת זה ובמבנים הצמודים לו שכנו אחדים מן המוסדות החשובים של עדת האשכנזים ה"פרושים" בירושלים, ביניהם: בית הדין, בית מדרש ותלמוד תורה עץ חיים.

בשנת 1901, עם פטירתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, נשא עליה אפרים כהן-רייס הספד בבית הכנסת, במעמד הקונסול האנגלי והמושבה האנגלית בירושלים. הספד זה, שכהן-רייס עמד על כך שלפני הקראתו באנגלית, ייאמר מתחילה בעברית, היה הנאום העברי הראשון בבית כנסת זה.[10]

בבית הכנסת היו שמורים דגלי הגדודים העבריים שליוו את חיילי הגדודים העבריים בכיבוש ארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי. בתקופת המנדט הבריטי כיהן כנשיא בית הכנסת הרב הראשי הרב קוק, ובמסגרת תפקיד זה נשא חלק מדרשותיו המפורסמות בבית כנסת זה. בשנת 1920, בשבת נחמו, התפלל בבית הכנסת הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, והוא התכבד בקריאת ברכות ההפטרה.

בשנת 1942 בנה האצ"ל סליק מתחת לארון הקודש, כחלק מתוכנית האצ"ל למלחמה כנגד כיבוש גרמני אפשרי של ארץ ישראל במלחמת העולם השנייה.[11] הסליק התגלה רק במהלך העבודות לשיקום "החורבה" בראשית המאה ה-21, מגיני הרובע בתש"ח לא היו מודעים לקיומו, ולאנשי האצ"ל שידעו על הסליק לא היה דרך להעביר מידע זה למגינים באותה עת.


פנים בית הכנסת החורבה בין השנים 1934–1939, מאוסף ספריית הקונגרס
בסוף 1942, לאחר שהחלו להגיע לארץ ישראל השמועות הראשונות על רצח יהודי פולין כונסה עצרת זעקה ותפילה בבית הכנסת בהשתתפות מאות רבנים ומתפללים.[12]

תיאור מבנה בית הכנסת השלישי
את התכנון למבנה השלישי עשה האדריכל הטורקי אסעד אפנדי. אפנדי הגיע לירושלים לשם עבודות שיפוץ ותחזוקה במסגדי הר הבית בשנת 1856, ובזמן שהותו בירושלים הכין גם את תוכנית בית הכנסת. בית הכנסת תוכנן בסגנון אדריכלי המכונה נאו-ביזנטי, שאפיין רבים ממבני הציבור והדת באימפריה העות'מאנית .[13]

מבנה בית הכנסת כלל ארבעה מגדלים רבועים בפינותיו, וביניהם ארבע קשתות בגובה 16 מטרים אשר תמכו בכיפה שהתנשאה מעליהן. מעל לקשתות התנשא בסיס הכיפה המעוגל ובו שנים עשר חלונות לכל רוחות השמים, ועליו הכיפה שהייתה מצוירת בצבע כחול כהה ומעוטרת בכוכבי זהב. גובהו הכולל של בית הכנסת עד לקצה כיפתו היה 24 מטרים.

אורכו של היכל בית הכנסת היה 15 מטרים ורחבו 14 מטרים. עזרת הנשים הייתה בגלריה חיצונית משלושת צידי האולם (למעט צד מזרח), והגישה אליה הייתה מהמגדלים שבפינות הבניין. ארון הקודש היה ארון מפואר במיוחד, שהובא במיוחד עם שער הכניסה לבית הכנסת מבית כנסת בעיר חרסון שברוסיה (כיום אוקראינה), ארון קודש שנבנה על ידי קנטוניסטים שגויסו בכפייה לצבא הרוסי ושבו לדת היהודית לאחר שחרורם. ייחודו של ארון הקודש היה שהוא כלל שני חלקים, עליון ותחתון, ועליו ארבעה עמודים בסגנון קורינתי. מעל ארון הקודש היה פתוח חלון בצורת פרח בעל שלושה עלים, ובו שמשת ויטראז' מצוירת.

הבימה של בית הכנסת הייתה מעוצבת מעץ, אך בשנת 1927 ברעידת האדמה הגדולה, נפלה הנברשת של בית הכנסת והרסה את הבימה. בעקבות זאת נבנתה הבימה מחדש משיש. קירות בית הכנסת היו מצוירים ומעוטרים. בשיפוץ בית הכנסת בסוף שנות השלושים הוחלפו ציורי הקיר, מצד ימין של ארון הקודש צוירה מנורת בית המקדש, ומשמאלו הר סיני ועליו לוחות הברית. מעליהם צוירו שני מגיני דוד גדולים. בארבע פינות האולם (מעל לקשתות) צוירו ארבעת המקומות הקדושים: קבר רחל, הכותל המערבי, מגדל דוד, ומערת המכפלה.

זאב וילנאי מספר שבבית הכנסת החורבה היה מעין עמוד קלון שכונה 'הקונֶה' (שם זה בא כנראה משפת היידיש). ה'קונה' הייתה מחוץ לבית הכנסת, לצדה של עזרת נשים והייתה בנויה כמין אצטבא של עץ. מי שעבר עבירה חמורה או אפילו אשה שנחשדה במעשה מגונה הושם שם למשך מספר שעות, וכל מי שעבר במקום חרף וגדף את החוטא/ת. לימים הוסר ה'קונה' ובמקומו הושם שלט ובו נוסח ברכת קידוש לבנה.[14]

שיקום חורבות בית הכנסת אחרי 1948

חייל הלגיון הערבי עומד בתוך הריסות בית הכנסת החורבה ומחזיק בידו מגילה של ספר תורה. צולם על ידי הסופר ג'ון רוי קרלסון, מאי 1948.

הקשת המשוחזרת בבית כנסת החורבה
המבנה ניצב במלוא תפארתו עד מלחמת העצמאות. ב-27 במאי 1948 עוד בטרם הסתיים הקרב על הרובע היהודי, פוצץ בית הכנסת בידי הלוחמים הירדנים.[15] ולאחר מכן החריב הלגיון את בית הכנסת תפארת ישראל.

העיתונאי האמריקני ג'ון רוי קרלסון תיעד את חורבות בית הכנסת מיד לאחר פיצוצו:
"רק קיר אחד נשאר לפליטה מבית־הכנסת 'החורבה' העתיק... מבעד לענן־האבק שכיסה את כל האזור ראיתי את הקיר הזה. והנה התפוצץ תחתיו מטען הדינאמיט השביעי והקיר האחרון כרע תחתיו ושקע במערבולת־ההריסות [...] השקפתי על השרידים מעוררי־הרחמים של מה שהיה פעם בית הכנסת 'החורבה'. מלאכת־הרס נאמנה נעשתה כאן. אבן על אבן לא נשארה. על קרעי־קיר אחד התנדנד לוח עם עשרת הדברות. רק זה נשאר כאן כמזכרת וכאות־אזהרה לעולם קל־הדעת ולארגון האומות חסר־הישע ... גוילי־ספרי־תורה היו פזורים בין ההריסות".[16]

מבית הכנסת נותרו רק עמודים אחדים ויסודות. אחרי מלחמת ששת הימים, לא שוקם בית הכנסת במסגרת שיקום הרובע היהודי, אך שוחזרה באופן סמלי אחת מארבע הקשתות שתמכו בכיפת הבניין. קשת זו הפכה לסמל בית-הכנסת ולוגו של החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי ולמוסדות רבים בשכונה. המבנה היחיד בחצר החורבה ששרד ושוקם מיד לאחר מלחמת ששת הימים היה בית המדרש שערי ציון, המשמש מאז כבית כנסת.

בראשית המאה ה־21 הוחלט להתחיל בבנייתו מחדש של בית הכנסת, בשלישית. בשנת 2003 החלו עבודות שחזור ושיפוץ נרחבות. תחילתו של השיקום הייתה בחפירת יסודות ועריכת חפירה ארכאולוגית בה נמצאו ממצאים ממספר תקופות, וביניהם מספר מקוואות מתקופת בית שני ורחוב מהתקופה הביזנטית. הממצאים שומרו והם מוצגים במרתף בית הכנסת.

בשנת 2006, לרגל תחילת שיקום האתר, הוצא לאור הספר "חצר חורבת רבי יהודה החסיד" על ידי הרב ליאור זילבר. ספר זה מגולל לראשונה את סיפורו של האתר.

בפברואר 2007 הוכתר בטקס סמלי על ידי גופים חרדים הרב שמחה קוק, רבה של רחובות, כרב בית כנסת החורבה, אולם בית הכנסת מנוהל בפועל על ידי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.

ב-כ"ט באדר ה'תש"ע (15 במרץ 2010), בתום תהליך השיקום והשחזור, נחנך בית הכנסת בטקס חגיגי.[17][18]

בית הכנסת הרביעי

תפילה בבית כנסת החורבה, נובמבר 2011
מבנה בית הכנסת מתבסס על שרידי הקירות של המבנה העות'מאני. נדבכי הקירות שלא נהרסו ושרידי כותל המזרח של בית הכנסת שנותר עומד, שולבו במבנה המודרני. בעוד קירות הבטון המודרניים מסויידים בלבן, הושארו הקירות מן המבנה הישן בלתי מטוייחים.

פנים המבנה עוצב לפי תמונות בית הכנסת מראשית המאה ה-20 ועל פי דגם שנבנה בשנת 1912 לערך על ידי האמן מאיר רוזין ולפי עדויות. חלק מציורי הקיר שוחזרו בטכניקה מיוחדת, בפרט שוחזרו ארבעה מדליונים המציגים את מערת המכפלה, קבר רחל, טבריה וצפת וציור קיר מעל הפתח המציג כלי נגינה תלויים על ערבות מעל נהר, כאיור של הפסוק "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ".[19]

עזרת הנשים נמצאת בגלריה מצד מערב, בצידה יש עלייה למרפסת בסיס הכיפה, ממנה מובילים שני גרמי מדרגות לוליניות חיצוניים עשויים פיתוחי ברזל אל רום הכיפה ואל הכניסה לגלריה פנימית עטורת חלונות, המשקיפה אל חלל בית הכנסת מלמעלה.

על כיפת בית הכנסת כתובים שמותם של 12 שבטי ישראל; בפינות שבין הקשתות הפנימיות מצוירים ארבעה אתרים קדושים: טבריה העתיקה, מגדל דוד, קבר רחל ומערת המכפלה. על החלק העליון של הקיר המערבי מצויר נהר ונוף וכתוב ציטוט מספר תהילים קל"ז: עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר--

ארון הקודש שוחזר לפי צילומים של ארון הקודש הישן, אלא שהוא גדול יותר בנפחו הפנימי מן הארון המקורי.

בשנת 2010 נפתח בית הכנסת מחדש בטקס חגיגי.

רב בית הכנסת הוא הרב שמחה הכהן קוק.

עיקר מתפללי בית הכנסת לכל אורך השנה באים מקהילת אדרת אליהו (זילברמן).

ברכה על ראית בית הכנסת

נוסח הברכה שמברכים על הבית הכנסת, בכריכת ספר
חלק מפוסקי דורנו כתבו לברך את ברכת מציב גבול אלמנה על ראית בית הכנסת, אם לא ראהו במשך שלשים יום[20
פישי
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 1320
הצטרף: ט"ז ניסן התש"ע, 12:13
תודות שנשלחו: 2188 פעם
תודות שהתקבלו: 684 פעמים ב 397 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פישי על הודעה זו
מילה טובה (כ"ד אלול התשע"ט, 14:17)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי כן כבודו » כ"ה תשרי התש"פ, 22:46

כן כבודו
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 319
הצטרף: י"ג טבת התשע"ד, 23:09
תודות שנשלחו: 68 פעם
תודות שהתקבלו: 140 פעמים ב 104 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » כ"ה תשרי התש"פ, 08:37

כן כבודו כתב:אשמח לקבל את הערכים הבאים מצורף קישורים,
בדיקות אבטחת תוכנה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94
חתימה דיגיטלית -
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA
בתודה,
בדיקות אבטחת תוכנה – המכלול.pdf
(209.8 KiB) הורד 37 פעמים
חתימה דיגיטלית – המכלול.pdf
(364.86 KiB) הורד 40 פעמים
סמל אישי של המשתמש
מלך זקן וכסיל
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 1425
הצטרף: י"ב אדר התשע"ד, 14:14
תודות שנשלחו: 2623 פעם
תודות שהתקבלו: 1750 פעמים ב 995 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מלך זקן וכסיל על הודעה זו
כן כבודו (כ"ו תשרי התש"פ, 00:37)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי שואל » ב' חשון התש"פ, 10:28

אשמח לקבל ערך "לטינית" תודה רבה
שואל
 
הודעות: 113
הצטרף: ו' שבט התשע"ח, 20:31
תודות שנשלחו: 42 פעם
תודות שהתקבלו: 60 פעמים ב 32 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » ב' חשון התש"פ, 11:36

שואל כתב:אשמח לקבל ערך "לטינית" תודה רבה
לטינית – המכלול.pdf
(406.77 KiB) הורד 26 פעמים
סמל אישי של המשתמש
מלך זקן וכסיל
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 1425
הצטרף: י"ב אדר התשע"ד, 14:14
תודות שנשלחו: 2623 פעם
תודות שהתקבלו: 1750 פעמים ב 995 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מלך זקן וכסיל על הודעה זו
שואל (ב' חשון התש"פ, 14:55)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי שואל » ב' חשון התש"פ, 14:55

מלך זקן וכסיל כתב:
שואל כתב:אשמח לקבל ערך "לטינית" תודה רבה
לטינית – המכלול.pdf


תודה רבה
שואל
 
הודעות: 113
הצטרף: ו' שבט התשע"ח, 20:31
תודות שנשלחו: 42 פעם
תודות שהתקבלו: 60 פעמים ב 32 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » ה' חשון התש"פ, 20:37

אודה על קבלת ערך "קשב אינטואיטיבי" או "פיתוח קשב אינטואיטיבי"'.
בתודה גדולה מראש
אב.
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם
 
הודעות: 820
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 370 פעם
תודות שהתקבלו: 375 פעמים ב 227 הודעות

הקודםהבא

חזור אל תמיכה טכנית - אתרים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־7 אורחים