בקשה - ערך ויקיפדיה

מיועד לתמיכה בכל מה שקשור לאתרי אינטרנט.
גלישה באתרים, שאלות על אתרים, ודיווח על תקלות באתרים.

מנהל: מפקח

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » ט"ז אדר התש"פ, 21:00

אודה מאד למי שיוכל להעלות לכאן ערך 'כנורות' או 'כנור'.
בתודה גדולה, ותזכו לכל טוב
אב.
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 852
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 412 פעם
תודות שהתקבלו: 389 פעמים ב 238 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי רמי » י"ז אדר התש"פ, 22:52

אב. כתב:אודה מאד למי שיוכל להעלות לכאן ערך 'כנורות' או 'כנור'.
בתודה גדולה, ותזכו לכל טוב

בבקשה
כינור1.pdf
(1.76 MiB) הורד 180 פעמים
במקום שאין איש הערינג איז אויכעט הפיש
סמל אישי של המשתמש
רמי
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם
 
הודעות: 624
הצטרף: י"ב תמוז התשע"ז, 20:21
תודות שנשלחו: 162 פעם
תודות שהתקבלו: 939 פעמים ב 631 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל רמי על הודעה זו
אב. (י"ז אדר התש"פ, 00:41)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » כ"ב סיון התש"פ, 16:44

שלום וברכה

אודה מאד על העלאת ערכי קסמים (אחיזת עינים) וקוסמים. את שניהם.
תודה רבה מראש ותזכו למצוות
אב.
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 852
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 412 פעם
תודות שהתקבלו: 389 פעמים ב 238 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי יאיר » כ"ב סיון התש"פ, 18:56

קסם (אשליה)
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בקסם למטרות בידור. אם התכוונתם למאגיה, ראו כישוף. לפירושים אחרים, ראו קסם (פירושונים).
Disambig RTL.svg המונח "אחיזת עיניים" מפנה לכאן. לערך העוסק בהטעיה הגורמת נזק למי שהטעו אותו, ראו הונאה.

"הקוסם", ציור מאת הירונימוס בוש
קסם הוא פעלול שעורך קוסם, פעלול הנראה כאילו הוא בלתי אפשרי בהתאם להבנה המקובלת את העולם, אך למעשה נובע מזריזות של המְבַצֵּעַ, או מתחבולה אחרת הניתנת להסברה במסגרת הידע המקובל (להבדיל מכישוף, העוסק בפעולות שהמדע איננו מסביר אותן).

קסם נועד בעיקר למטרות בידור, ובהתאם לכך הוא נעשה בעיקר בהופעה על הבמה, במופעי רחוב ובמסיבות. קסם נודע הוא שליפה של בעל חיים (בדרך כלל ארנבון או יונה) מתוך כובע ריק.


אמני רחוב בפרג שבצ'כיה, מבצעים את תעלול החבל ההודי.
היסטוריה
המונח קסם (magic) במקור נגזר מהמילה היוונית "מאגיה" (μαγεία). בזמנים העתיקים, נלחמו היוונים נגד הפרסים במשך דורות, כאשר כוהני הדת הפרסיים נקראו מאגי "Magi" בפרסית. טקסים פולחניים שהם קיימו נקראו "מאגיה" ולאחר מכן magika שבסופו של דבר התכוון לכל תרגול פולחני זר, לא מקובל או לא לגיטימי.

בשנת 1584 נוצר הספר הראשון שהכיל הסברים על קסמים. במהלך המאה ה-17, פורסמו הרבה ספרים דומים שתיארו קסמים. עד המאה ה-18 הופעות קסמים היו נפוצים בירידים. אחת הדמויות שייסדו את הקסם המודרני הבידורי היה ז'אן רובר-אודן, אשר היה לו תיאטרון קסמים בפריז בשנת 1845.

אמנות הקסמים מתחלקת למספר קטגוריות:

קסמי במה/ אמני אשליות
קסמים המתרחשים על במה בעזרת ציוד רב כגון ארגז לחיתוך אדם, ארגז להעלמת אדם/בעל חיים, ריחוף וכיוצא בזה. קוסמים נודעים בתחום זה הם הארי הודיני ודייוויד קופרפילד.
קלוז-אפ/ תקריב
קסם תקריב (Close-Up Magic) היא אמנות אינטראקטיבית המשלבת קסמי זריזות ידיים, יכולות אלתור יוצאת דופן, הומור שנון והרבה עזרה מהקהל המשתלב אל תוך הרוטינות. בתרגום חופשי "קסמים מקרוב" הם כפי שהם נשמעים, והם נעשים במרחק נגיעה מהצופים ואף חלקם ממש בתוך ידיהם.
קסמי רחוב
קסמי קלוז-אפ המתרחשים באמצע הרחוב, לרוב ללא כל הכנה מוקדמת. סגנון זה זכה להצלחה רבה עם תוכניות הטלוויזיה של דייוויד בליין וכריס אנג'ל בארצות הברית ועם תוכניות הטלוויזיה של חזי דין ונמרוד הראל בישראל.
מנטליזם
קסמים המדמים תופעות על-טבעיות כגון כיפוף כפיות, שבו נראה קוסם המכופף כפית ממתכת, טלקינזיס, בה הקוסם מראה שהוא יכול להזיז חפצים ממרחק, טלפתיה, שבה הקוסם מדגים כיצד הוא כביכול נכנס לתוך מוחו של המתנדב ומוציא משם מידע וחיזוי העתיד, בו נראה הקוסם מנבא מה יקרה בזמן או ברגע מסוים. מנטליסט הוא מי שמשתמש בטכניקות שונות כדי ליצור אשליה של כוחות על טבעיים. טכניקה נפוצה במנטליזם היא הסוגסטיה, החדרת מחשבה לתוך מוחו של המתנדב בשיטות מסוימות שנלמדות במשך שנים. הופעות של מנטליזם גורמות לעיתים קרובות לצופה להאמין כי המבצע ניחן ביכולות על טבעיות, למרות שהדבר בלתי אפשרי.
לקריאה נוספת
ליאור מנור, ספר הקסמים של ליאור מנור, הוצאת כנרת זמורה ביתן. ( באתר "גוגל ספרים" ספר זמין ברשת)
ג'י מרשל, ספר הקסמים הגדול, הוצאת דליה פלד.
ישראל בויום, זה סוד הקסם, הוצאת ישראל בויום.
ישראל בויום, קסמים ומדע, הוצאת ישראל בויום.
שגיב לוי, MAGIC, הוצאת אלפא מג'יק אינטרנשיונל.
אלברט ד. שפר, עולם הקסמים, הוצאת שוקן.
יאיר
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם
 
הודעות: 661
הצטרף: כ"ז חשון התשע"א, 15:06
תודות שנשלחו: 376 פעם
תודות שהתקבלו: 168 פעמים ב 105 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל יאיר על הודעה זו
אב. (כ"ב סיון התש"פ, 20:17)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » י"ב אב התש"פ, 15:26

שלום לכולם
אודה מאד על המצאת ערך 'הפלישה למדגסקר' בשנות מלחמת העולם השניה.
בתודה ובברכה
אב.
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 852
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 412 פעם
תודות שהתקבלו: 389 פעמים ב 238 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » י"ב אב התש"פ, 15:32

בבקשה.
הקרב על מדגסקר

מערכה: הקרבות באפריקה הצרפתית
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריך התחלה: 5 במאי 1942
תאריך סיום: 5 בנובמבר 1942
משך הסכסוך: 26 שבועות ו-3 ימים
מקום: מדגסקר
תוצאה: האי מדגסקר נכבש מידי אנשי צרפת של וישי
הצדדים הלוחמים
בריטניה הממלכה המאוחדת
Flag of Southern Rhodesia (1924–1964).svg דרום רודזיה
אוסטרליה אוסטרליה
Flag of South Africa (1928–1994).svg צבא דרום אפריקה

צרפת צרפת של וישי
יפן האימפריה היפנית

מפקדים
בריטניה רוברט סטרג'ס
צרפת ארמנד ליאון אנה
הצי הקיסרי היפני אישיזאקי נובורו

כוחות
10,000 - 15,000 חיילים (כוחות קרקע)
8,000 חיילים (כוחות קרקע)

אבידות
107 הרוגים, 280 פצועים, 620 הרוגים בסך הכל (כולל אבדות ממחלות). אוניית קרב אחת נפגעה קשה. מכלית הוטבעה.
150 הרוגים, 500 פצועים. שתי צוללות ננסיות הוטבעו.

הקרב על מדגסקר (הידוע גם כ"מבצע שריון מגן" - Operation Ironclad) היה מבצע של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה לכיבוש האי מדגסקר שהוחזק בידי כוחות צרפת של וישי. הנחיתה בחופי האי אירעה ב-5 במאי 1942, והלחימה נמשכה שישה חודשים ויום אחד, עד 5 בנובמבר 1942.[1]

תוכן עניינים
1 רקע גאו-פוליטי
1.1 המצב מנקודת הראות של מדינות הציר
1.2 המצב מנקודת הראות של בעלות הברית
2 ההכנות למבצע
3 הנחיתה מן הים והקרב הימי
4 הקרב היבשתי באי
5 תוצאות הקרב
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים
8 הערות שוליים

רקע גאו-פוליטי
עיר הנמל דייגו סווארס (מ-1975 נקראת העיר אנטסירננה) במדגסקר נמצאת בקצהו הצפוני של האי, במפרץ גדול הפונה מזרחה דרך תעלה צרה הנקראת "מעבר אורונג'יה" (Oronjia Pass). הבסיס הצבאי בנמל נמצא על חצי אי השוכן בין שניים מארבעת המפרצונים הטבעיים במפרץ דייגו סווארס. המפרץ חודר עמוק לתוך קצהו הצפוני של האי וכמעט מנתק אותו מיתר האי.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 השתלטה צרפת על האזור, והקימה במקום תחנה לציוד ספינות קיטור בפחם. ב-1885 חתמו שלטונות האי הסכם עם צרפת ולפיו יינתן לצרפת פרוטקטורט על המפרץ וסביבותיו, וכן על האיים הסמוכים. המקום בוצר והוגן בסוללות תותחי חוף.

בשנת 1940, לאחר תבוסת צרפת במערכה על צרפת, והקמת משטר וישי משתף הפעולה, נותרו שלטונות האי נאמנים למשטר וישי, וסירבו להצטרף אל צרפת החופשית. השליטה בנקודה אסטרטגית זו קיבלה חשיבות יתר עם הצטרפותה של יפן למלחמה בדצמבר 1941, לאחר המתקפה על פרל הארבור, ועליית חשיבותם של נתיבי השיט באוקיינוס ההודי לבלימת התקדמות היפנים.

המצב האסטרטגי בתחילת 1942 עורר את בעלות הברית לפעולה. התקדמותו של רומל במדבר המערבי, הביאה לדחיית התוכניות לנחיתת בעלות הברית בחופי צפון אפריקה, ועמדתם של המרשל אנרי פיליפ פטן ואנשיו הפכה לחשובה פחות. החשש מתוצאותיה הפוליטיות של פעולה צבאית כנגדם פחת. כמו כן, שובו של משתף הפעולה פייר לאוואל לעמדת כוח במשטר וישי, הגביר את החשש ממסירת האי האסטרטגי ליפנים.[2]

המצב מנקודת הראות של מדינות הציר
בעקבות כיבוש דרום מזרח אסיה בידי היפנים, והפריצה אל בורמה עד סוף פברואר 1942, שקל הפיקוד הגבוה של הצבא היפני הקיסרי תנועה מערבה אל האוקיינוס ההודי. צוללות הצי הקיסרי היפני נעו באופן חופשי בצפון האוקיינוס ההודי ובמזרחו. במרץ 1942 ביצעו נושאות מטוסים יפניות את הפשיטה באוקיינוס ההודי, שאילצה את הצי הבריטי באוקיינוס ההודי לסגת אל מזרח אפריקה ולהיערך מחדש בבסיס קילינדיני במומבסה שבקניה.

האפשרות כי היפנים ישתמשו במדגסקר כבסיס ימי נראתה עתה ריאלית. השימוש האפשרי במתקני הנמל במדגסקר היווה סיכון של ממש לתנועה הימית של בעלות הברית, ולנתיב האספקה של הארמייה השמינית שלחמה נגד רומל בצפון אפריקה.

לצוללות היפניות היה אז את טווח הפעולה הארוך ביותר, במקרים מסוימים יותר מעשרת אלפים קילומטרים. שימוש במדגסקר כבסיס לצוללות היה עשוי להשפיע על כל האזור מאוסטרליה ועד המזרח התיכון ודרום האוקיינוס האטלנטי.

באותו השלב במלחמה היה הצי היפני מתואם עם הפיקוד העליון של הקריגסמרינה, והאדמירל פריקה, ראש מטה הצי הגרמני, נפגש מספר פעמים עם האדמירל נומורה מהצי היפני. בפגישות אלו עלתה חשיבות האוקיינוס ההודי, ופריקה הדגיש את התועלת שתצמח למאמץ המשותף אם יפעלו היפנים כנגד נתיבי השיט של בעלות הברית בצפון האוקיינוס ההודי, וכן את חשיבות ציילון, איי סיישל ומדגסקר לפעולות בעלות הברית. ב-8 באפריל הודיעו היפנים לפריקה כי בכוונתם להציב ארבע או חמש צוללות ושתי סיירות לפעולה במערב האוקיינוס ההודי בין עדן וכף התקווה הטובה, אך סירבו להתחייב לפעולה נגד מדגסקר או ציילון.

המצב מנקודת הראות של בעלות הברית
עוד ב-27 בנובמבר 1941, לפני המתקפה על פרל הארבור, זיהה הצי הבריטי את הסכנה להשתלטות יפנית על מדגסקר. מומחי הצי דחקו בצ'רצ'יל להשתלט על האי כאמצעי זהירות. יחסי בריטניה עם משטר וישי הגיעו בעבר למשברים שחייבו פעולה צבאית. כך, השמדת השייטת הצרפתית במרס אל כביר ביולי 1940, הקרב על דקר בספטמבר 1940 שבו ניסו הבריטים לסייע לכוחות צרפת החופשית להשתלט על המושבה דקר שהוחזקה בידי אנשי וישי, וכן המערכה בסוריה ובלבנון ביוני 1941, שבה כבשו בעלות הברית את מושבות וישי בסוריה ובלבנון. הפעולה במארס אל כביר הייתה הצלחה צבאית, אך הייתה בעייתית מאד מבחינה פוליטית, והפעולה בדקר הייתה כישלון צבאי שהרתיע את הבריטים משיתוף פעולה נוסף עם אנשי דה גול. צ'רצ'יל חש בסוף 1941 כי לבעלות הברית חסרים המשאבים לפעולה במדגסקר, ולא רצה להסתכן בצירוף אנשי צרפת החופשית לפעולה.

הצטרפותה של יפן למלחמה ונפילת מושבות בריטניה במזרח אסיה שינתה את התמונה, והביאה לצורך הדחוף בפעולה. ב-12 במרץ 1942 נפלה ההכרעה על פעולה במדגסקר, בה לא ישותפו אנשי צרפת החופשית. צ'רצ'יל נתן לצי ולצבא את ההנחיות הבאות:

כוח H, השייטת השומרת על מערב הים התיכון, תנוע דרומה מגיברלטר ותוחלף בידי כוח משימה אמריקאי.
יוקם כוח בן 4,000 חיילים לביצוע המשימה במדגסקר.
המשימה תבוצע עד סוף אפריל 1942.
במקרה של הצלחה יוחזרו הלוחמים לחזית ויוחלפו בחיילי משמר.
ב-14 במרץ הוקם באופן רשמית "כוח 121" בפיקודם של מייג'ר ג'נרל רוברט גרייס סטרג'ס ואדמירל משנה אדוארד נוויל סייפרט שפיקד על כוח H, כוח הצי שהוקצה לתמיכה במשימה.

ההכנות למבצע
כוח 121 עזב את אנגליה ב-23 במרץ והצטרף לספינותיו של אדמירל סייפרט בפריטאון. משם המשיך דרומה בשתי שיירות לנקודת מפגש בדרבן שבדרום אפריקה. כאן חברו לקבוצת הגדודים ה-13 של הדיוויזיה ה-5, כוחותיו של גנרל סטרג'ס, שכללו שלושה גדודי רגלים. הכוח הימי כלל את אוניית הדגל רמילס (Ramilles), את נושאות המטוסים אילסטריוס ואינדומיטבל (Illustrious and Indomitable), שתי סיירות, אחת עשרה משחתות, שש שולות מוקשים, שש קורבטות וכוחות עזר נוספים. היה זה כוח רב עוצמה כנגד מגני העיר דייגו סווארס, 8,000 חיילים רובם ילידי מדגסקר, אך ראשי המטות היו נחושים להביא להצלחת המבצע, וסברו שיש סיכוי שאם יראו מגני העיר את הכוח שנצבר נגדם, ייכנעו ללא לחימה. הייתה זו הנחיתה הראשונה מן הים של חיילים בריטים מאז הנחיתה הרת האסון במערכת גליפולי במלחמת העולם הראשונה, שהותירה את רישומה על הצבא הבריטי, ועל צ'רצ'יל באופן אישי.

במהלך כינוס הכוחות בדרבן, העיר הפילדמרשל יאן סמטס כי אם יסתיים המבצע בתפיסתה של העיר דייגו סווארס לא תהיה בכך ערובה להפסקת התוקפנות היפנית, והאיץ לתפוס גם את נמלי מג'ונגה וטאמאטאווה. בשל מחסור בכוח אדם, החליטו ראשי המטות לשמור על דייגו סווארס כמטרה היחידה של המבצע. צ'רצ'יל העיר כי ניתן יהיה לשמור על מדגסקר באמצעות צי חזק באזור ובתמיכה אווירית מציילון, ושלח הוראה אל הגנרל ארצ'יבלד ויוול, מפקד זירת הודו, ובה הטיל עליו את האחריות לשמירה על מדגסקר ברגע שיושגו יעדיו הראשוניים של המבצע. הוא הוסיף כי לאחר עזיבת אנשי הקומנדו יישמר האי בידי שני גדודים מאפריקה הבריטית וגדוד אחד מקונגו הבלגית או ממושבות צרפת בחופה המערבי של אפריקה.

במרץ ובאפריל ערך חיל האוויר של דרום אפריקה טיסות סיור מעל העיר דייגו סווארס, והזירה חוזקה במטוסים נוספים שהגיעו ממושבות בריטניה במזרח.

הנחיתה מן הים והקרב הימי

הצוללת היפנית I-10 שהייתה בין אלו שנשלחו לזירת מדגסקר
ב-5 במאי 1942 נחת הכוח העיקרי הבריטי שהורכב מגדוד הרגלים ה-29 הבריטי ומגדוד הקומנדו ה-5 על חופי מדגסקר. הנחיתה בוצעה באמצעות נחתות שהורדו לחוף מפרץ קורייר ומפרץ אמבראראטה, מערבית לנמל המרכזי של דייגו סווארס, בקצהו הצפוני של האי. הפצצות הסחה בוצעו במזרח, וכללו הנחתת צנחני דמה. חיל האוויר הבריטי, בסיוע חיל האוויר של דרום אפריקה ביצע טיסות סיוע שכללו הפצצת כלי שיט של וישי.[3]

הלחימה נמשכה כיומיים, וב-7 בחודש נכנעה דייגו סווארס, אך כוחות וישי נסוגו לדרום והמשיכו את הלחימה משם.

בעקבות הפלישה לאי הפיצו אנשי וישי שמועה כאילו הבריטים מתכוונים לספח את האי. ב-15 במאי נשא דה גול נאום ברדיו, בו מסר כי בריטניה היא בת ברית נאמנה, וכי אין בכוונתה לספח את האי.[4]

שלושה שבועות לאחר הפלישה, ב-29 במאי, הגיעו שלוש צוללות של יפן לזירה. אוניית הדגל של הצי הבריטי, רמילס, עגנה בנמל דייגו סווארס. הצוללות שלחו למקום שתי צוללות ננסיות. אלו הצליחו לפגוע קשות ברמילס, ולהטביע מכלית. אחת הצוללות הוטבעה, ואילו השנייה עלתה על החוף, ואנשי צוותה המשיכו את דרכם לפנים האי על מנת לחבור לאנשי וישי, אך נהרגו בדרכם בחילופי אש.

הקרב היבשתי באי

חיילי בעלות הברית נוחתים בחוף טאמאטאווה, ספטמבר 1942
גם לאחר הנחיתה וכיבוש דייגו סווארס, נמשכה הלחימה במשך כחצי שנה עד כיבושו הסופי של האי. הגדודים הבריטיים הוחלפו ברובאי המלך האפריקנים שהגיעו לאי ב-22 ביוני, להם נשלח לסיוע הגדוד הממונע ה-7 של הצבא הדרום אפריקני, וגדוד הרגלים ה-27 של צבא דרום רודזיה.

ב-10 בספטמבר וב-29 בספטמבר בוצעו נחיתות נוספות מן הים על ידי הגדוד הבריטי ה-29 והגדוד הבריטי ה-22, במטרה להשלים את כיבוש האי לפני עונת הגשמים. ההתקדמות לאורך האי, מצפון לדרום, הייתה קשה. האויב נקט בטקטיקה של אדמה חרוכה, והדרכים באי היו משובשות מלכתחילה. בספטמבר נכבשה בירת האי אנטננריבו ללא התנגדות, אך פעולות האיבה נמשכו עד ראשית נובמבר. המושל אנה נכנע ב-5 בנובמבר בעיירה אילהוסי שבדרום האי. מועד זה, חצי שנה ועוד יום למן נחיתת בעלות הברית באי, איפשר לחייליו קבלת מענק הניתן בעבור שירות בשדה הקרב במשך למעלה מחצי שנה.

במהלך הנחיתה בדייגו סווארס ספגו בעלות הברית 500 אבדות. 30 חיילים נוספים נהרגו ו-90 נפצעו במהלך כיבוש האי לאחר מכן. רוב אנשי וישי שנפלו בשבי הביעו את רצונם להצטרף לצבא צרפת החופשית.[5]

תוצאות הקרב
לאחר הקרב נמסר האי לידיהם של אנשי צבא צרפת החופשית. הגנרל פול לואי לז'נטיום מונה לנציב מדגסקר. לאחר המלחמה ביקשה מדגסקר את עצמאותה. ב-1947 אירעה התקוממות עממית, שדוכאה לאחר לחימה עזה, והובילה לעצמאותו של האי ב-1958. בהערכה שלאחר מעשה של כוונותיה של יפן, נראה כי לא היו ליפנים אינטרסים מיוחדים באוקיינוס ההודי, וכי האיום שכנגדו כוון המבצע היה איום סרק. המבצע אך הביא להחרפת היחסים בין אנשי וישי ובין בריטניה, שהיו גרועים ממילא.[6]
פיקסלה
 
הודעות: 187
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 785 פעם
תודות שהתקבלו: 363 פעמים ב 134 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פיקסלה על הודעה זו
אב. (י"ב אב התש"פ, 15:52)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » ט"ז אב התש"פ, 12:21

שלום וברכה
קודם כל תודה לכל המסייעים במציאת הערכים, כל אחד בשמו הטוב יבורך. ממש גמילות חסד אמיתית.
דרושים לי שתי ערכים: 1) זהב 2) גלידה (לא גלידה עם זהב...).
אודה מאד למי שיכול לסייע.

כל טוב ומיטב ורוב ברכות
אב.
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 852
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 412 פעם
תודות שהתקבלו: 389 פעמים ב 238 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי רמי » ט"ז אב התש"פ, 12:51

זהב – המכלול.pdf
(463.58 KiB) הורד 146 פעמים

גלידה – המכלול.pdf
(368.38 KiB) הורד 147 פעמים
במקום שאין איש הערינג איז אויכעט הפיש
סמל אישי של המשתמש
רמי
משתמש מתקדם
משתמש מתקדם
 
הודעות: 624
הצטרף: י"ב תמוז התשע"ז, 20:21
תודות שנשלחו: 162 פעם
תודות שהתקבלו: 939 פעמים ב 631 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל רמי על הודעה זו
אב. (ט"ז אב התש"פ, 14:26)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » כ"ו תשרי התשפ"א, 12:44

חורף בריא ושמח לכולם
אודה מאד על העלאת ערך 'עוורון תרנוגולת', או הגדרה דומה לעוורון לילה.

בברכה ובתודה
אב.
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 852
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 412 פעם
תודות שהתקבלו: 389 פעמים ב 238 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » כ"ו תשרי התשפ"א, 12:54

עיוורון לילה מציין מצב שבו קשה או בלתי אפשרי לאדם לראות באור נמוך או בחושך קל. זהו תסמין של כמה מחלות עיניים. עיוורון לילה יכול להיות מולד או נגרם כתוצאה מפציעה או תת-תזונה (למשל, חוסר בוויטמין A).

הסיבה הנפוצה ביותר להתפתחות עיוורון לילה היא רטיניטיס פיגמנטוזה – מחלה שבה תאים קולטי אור ברשתית מאבדים בהדרגה את יכולתם להגיב לאור. חולים הלוקים במחלה גנטית זו סובלים מעיוורון לילה מתקדם ובסופו של דבר גם ראייתם באור יום עלולה להיפגע. עוד סיבה לעיוורון לילה הוא מחסור בוויטמין A. במלחמת העולם השנייה הופץ מידע שגוי על ידי הבריטים כדי לחפות על הסיבה להצלחת משימותיהם בלילה. הצלחתם, לטענתם, הייתה טמונה בראייה לילית משופרת והטייסים קיבלו עידוד לאכול הרבה גזר המכיל, בין היתר, כמות גדולה של ויטמין A. הסיבה הממשית להצלחתם בלילה הייתה השימוש בטכנולוגיות מכ"ם מתקדמות.

עיוורון לילה נפוץ בקרב גברים יותר מבקרב נשים.
פיקסלה
 
הודעות: 187
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 785 פעם
תודות שהתקבלו: 363 פעמים ב 134 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פיקסלה על הודעה זו
אב. (כ"ו תשרי התשפ"א, 14:23)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי אב. » כ"ו תשרי התשפ"א, 14:24

תודה רבה לפיקסלה.
אודה על עוד מידע מקצועי. אם יש ציטוט, עדיף.
בתודה מראש
אב.
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 852
הצטרף: כ"ז תמוז התשס"ח, 13:44
תודות שנשלחו: 412 פעם
תודות שהתקבלו: 389 פעמים ב 238 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי פיקסלה » כ"ו תשרי התשפ"א, 14:36

אולי גם זה יעזור לך.
רטיניטיס פיגמנטוזה היא מחלת עיניים ניוונית של הרשתית, הנפוצה ביותר מבין מחלת ניוון הרשתית בעלות הורשה ברורה. תדירות המחלה נבדקה בעיקר בארצות-הברית ובאירופה ועומדת על אחד מתוך 4000 אנשים. תדירות המחלה בישראל גבוהה יותר ובאזורים מסוימים עומדת על 1 מתוך 2,000 אנשים.

המחלה גנטית (תורשתית) ונגרמת כתוצאה ממוטציה גנטית. ידועות מעל לאלף מוטציות שונות בלמעלה מ-60 גנים שעלולות לגרום למחלה. מחקר גנטי המתבצע במעבדות שונות בארץ הוביל לאיתור חלק מהגנים הנפוצים באוכלוסייה הישראלית.

המחלה נגרמת עקב מוות בטרם-עת של תאי הקולטנים (פוטורצפטורים) ברשתית העין: בשלב הראשון מתנוונים הקנים, התאים לראיית לילה, ואחר-כך מתנוונים המדוכים, התאים לראיית יום. המחלה יכולה לפרוץ בגילאים שונים, לעיתים היא מולדת ותועדו מקרים בהם המחלה פרצה אפילו בגיל 90, אולם מרבית החולים חווים בעיות ראייה החל מגיל 10–20 שנים. המחלה מתבטאת בשלב הראשון בעיוורון לילה וירידה הדרגתית בראייה ההיקפית עד לכדי ראיית צינור (שדה ראייה צר) ולעיתים מלווה בקוצר ראייה חריף (מיופיה גרביס). המחלה עלולה להוביל לעיוורון על-פי חוק ולעיוורון מלא בשלבי מחלה מתקדמים. אולם הראייה המרכזית יכולה להישאר יחסית טובה עד שלבים מאוחרים של המחלה.

שים לב, אין להסתמך רפואית על ויקיפדיה. מחקרים הראו כי אחוזים ניכרים מהחומר הרפואי בויקיפדיה לא אמין.
פיקסלה
 
הודעות: 187
הצטרף: י"ז חשון התשע"ג, 05:03
תודות שנשלחו: 785 פעם
תודות שהתקבלו: 363 פעמים ב 134 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל פיקסלה על הודעה זו
אב. (כ"ו תשרי התשפ"א, 16:53)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי צדיק » כ"ו תשרי התשפ"א, 16:52

הקובץ המלא מהמכלול:
אגב רטיניטיס פיגמנטוזיס זה לא עיורון לילה אלא מהגורמים לעיוורון לילה.
קבצים מצורפים
NoName_14102020045054.doc
(31 KiB) הורד 71 פעמים
פרופיל משתמש: | windows 10 | office 2019 | Microsoft Edge / google chrome | avg free |
סמל אישי של המשתמש
צדיק
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 1948
הצטרף: י"ח תמוז התשס"ט, 00:22
תודות שנשלחו: 293 פעם
תודות שהתקבלו: 604 פעמים ב 424 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל צדיק על הודעה זו
אב. (כ"ו תשרי התשפ"א, 16:53)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מאסף » י"ז כסלו התשפ"א, 19:56

אפשר בבקשה להעלות ערך 'משפט שלמה' מכל מקום שהוא, וכל דבר שקשור לענין. ואם אפשר גם תמונה שצייר על כך האמן הצרפתי גוסטב דורה.
מאסף
 
הודעות: 38
הצטרף: י"ג חשון התש"פ, 16:02
תודות שנשלחו: 88 פעם
תודות שהתקבלו: 34 פעמים ב 18 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי רותי » י"ח כסלו התשפ"א, 23:26

מאסף כתב:אפשר בבקשה להעלות ערך 'משפט שלמה' מכל מקום שהוא, וכל דבר שקשור לענין. ואם אפשר גם תמונה שצייר על כך האמן הצרפתי גוסטב דורה.

הבאתי מהידברות. לגבי התמונה- לא מתאים להעלות אותה לפורום, שלחתי בפרטי.
בספר מלכים מתואר משפט שלמה הידוע. הפרשה פותחת בשתי נשים שבאו לפני המלך שלמה וסיפור בפיהן: אחת הנשים אומרת שהיא והאשה האחרת ילדו בבית אחד, כל אחת את תינוקה. באחד הלילות מת בנה של האשה האחרת, "ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי". ממשיכה האשה ואומרת שבבוקר ראתה "והנה לא היה בני אשר ילדתי", ובעצם גילתה לטענתה את תחבולת חברתה. כאן האשה האחרת מתערבת בשיחה, ואומרת: "לא כי בני החי ובנך המת"! והאשה הראשונה ממשיכה לטעון: "לא כי בנך המת ובני החי"! האם אפשר להכריע דין כזה? נראה שלא. אין ראיות ואין עדים, וכל אחת טוענת שהילד החי שלה הוא. יש מפרשים שפירשו שאותן נשים כבר היו בכל בתי המשפט האחרים, והשופטים שם לא הצליחו להכריע את הדין; ואם כן מה יעשה שלמה, שהיה באותה עת בסך הכל בן 12 שנים, ורק התחיל למלוך ומלכותו עדיין לא התבססה?! המצב מאד קשה, בפרט לאור העובדה שעיני כל העם נשואות לראות איך יכריע את הדין. ומה עושה שלמה? שלמה אומר דבר שנראה מוזר ביותר: "גזרו את הילד החי לשנים, ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת". פסק דין תמוה מאד. ובתגובה מה עושות הנשים? "ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך, כי נכמרו רחמיה על בנה, ותאמר: בי אדוני, תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתהו! וזאת אומרת: גם לי גם לך לא יהיה! גזורו!". מיד כששלמה שומע את דבריהן, הוא מכריע את הדין סופית: "ויען המלך ויאמר: תנו לה את הילוד החי, והמת לא תמיתוהו – היא אמו!". האשה שאמרה לא לחתוך את הילד, היא אמו האמיתית – פוסק שלמה.

"וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך וייראו מפני המלך, כי ראו כי חכמת אלוקים בקרבו לעשות משפט" (מלכים א´ פרק ג´). פסוק זה חותם את משפט שלמה הידוע. משפט שגרם לישראל לגלות את חכמת שלמה ואפילו לירא מפניו.

אולם מקריאה ראשונית של הפרשה הדברים נראים תמוהים. לכאורה לא מצאנו כאן חכמה גדולה בהכרעתו. עצתו נראית פשוטה וברורה ביותר; הרי כל בר דעת מבין שעצתו לגזור את הילד היתה כדי לגלות מי האם האמיתית, איזו חכמה גדולה יש כאן שבגינה ראו כל ישראל "כי חכמת אלוקים בקרבו"? ועוד יש לשאול, כיצד לא חשש שהאם השקרנית תדרוש גם היא שלא לחתוך את הילד, הרי היא יכלה להבין שבהסכמתה לפסק הדין היא מסגירה את עצמה? הרי מדובר באשה עם חכמה וערמומיות, שהמציאה תחבולה לקחת את בן חברתה, וממילא יש לשער שיכולה היתה להבין את תחבולת שלמה בקלות ולסרב לגזור את הילד?

אלא שבאמת היתה כאן חכמה גדולה מאד של שלמה, שידע ברוחב דעתו להבין ולרדת לעומק נפש האדם ולדעת מי היא האם השקרנית, עוד לפני שאמר "גזרו את הילד לשנים". כיצד ידע זאת? הרי שתי הנשים טענו אותו הדבר, וכיצד איפוא ידע לזהות את האם השקרנית? אולם מעיון יסודי בפרשה נגלה רבדים חדשים עמוקים יותר, ונלמד יסודות גדולים בנפש האדם בעז"ה.

כדי לענות על שאלות אלו נקדים לשאול שאלה אחרת, בדברי חז"ל במסכת אבות (פרק ד´ משנה כ"א) "הקנאה התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". חז"ל טוענים שהקנאה היא מידה כל כך גרועה, עד כדי כך שגורמת היא לאדם לצאת מן העולם. ונראה שהדברים מתבארים על פי האמור במסכת פסחים (דף קי"ג ע"א), שלא יתחתן אדם עם שתי נשים, אבל אם נשא כבר שתיים, כדאי לו להתחתן עם אשה שלישית. גם הדברים אלו תמוהים: אם לא כדאי לו לאדם להרבות נשים, ולכן אמרו שלא ישא שתיים, מה העניין להרבות עוד אשה ולהתחתן עם אשה שלישית? ונראה שיסוד גדול בהבנת נפש האדם טמון בדברי חז"ל הללו. ההבדל בין שתי נשים לשלוש הוא, שכאשר יש שתי נשים, יש מלחמה גדולה ביניהן. כל אחת אומרת לעצמה: בעלי לא רוצה אותי מספיק, הוא רוצה אותה יותר ממני; והראיה היא עצם העובדה שהוא התחתן גם איתה. מתוך כך כל אחת מתמלאת בקנאה גדולה, עד כדי מלחמה ביניהן. אולם כאשר יש שלוש נשים, כל אחת אומרת לעצמה: בעלי אמנם לא רוצה אותי מספיק, אבל גם אותה הוא לא רוצה מספיק; והראיה, שהרי הוא לקח גם את ההיא... (השלישית). ומכאן יש ללמוד שיסוד הקנאה כאן אינו ´למה אין לי´, אלא ´למה יש לה´. כל אחת אומרת: ´אין לי בדיוק מה שאני רוצה, אבל גם לאחרות אין בדיוק מה שהן רוצות, וממילא זה לא נורא´. במקרה זה הקנאה פחותה מהקנאה הקודמת, ואפשר לחיות איתה באופן יותר תקין.

על פי יסוד זה נוכל לבאר בעז"ה את שאלותינו במשפט שלמה. אם נתבונן בפסוקים נבחין שיש הבדל בין דברי שתי הנשים: "ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת, וזאת אומרת לא כי בנך המת ובני החי". נשים לב שהאשה הנתבעת, דוברת האמת, הקדימה לומר "בני החי" ואח"כ "ובנך המת", והאשה התובעת, דוברת השקר, אמרה בהפך, והקדימה לומר "בנך המת" ואח"כ "בני החי". וכלל הוא שהאדם מקדים מה שאצלו עיקר ואח"כ אומר את הטפל (עיין מלבי"ם); ולכן מעצם טענת התובעת, שהקדימה לומר "בנך המת", יש סימן ברור שעיקר רצונה היה שהאשה האחרת לא תקבל את הבן החי אלא את המת, ולכן הבין שלמה כבר בהתחלה שהיא השקרנית. שלמה הבין שלתובעת יש מידת קנאה גבוהה וגדולה. אלא ששלמה לא הסתפק בזה כדי להכריע את הדין. ולכן, כדי לגלות לכולם מי היא האשה השקרנית, עשה תחבולה ואמר: "גזרו את הילד החי לשנים". ולא חשש שלמה שמא גם האשה השקרנית תאמר אל תחתכו את הילד, כי הוא סמך על דברי חז"ל הנ"ל, שהקנאה מוציאה את האדם מן העולם ומעבירה אותו על דעתו. וממילא ודאי שהאשה השקרנית תסכים לגזירת הילד, ובלבד שגם לחברתה לא יהיה. על פי זה מובן הפסוק: "וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך וייראו מפני המלך, כי ראו כי חכמת אלוקים בקרבו לעשות משפט". הם הבינו את רוחב דעתו של שלמה המלך, שידע להבחין ולהכיר את נפש האדם ואת מידותיה לעומק.
רותי
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 904
הצטרף: כ"א כסלו התשע"ד, 14:47
תודות שנשלחו: 1026 פעם
תודות שהתקבלו: 1061 פעמים ב 615 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל רותי על הודעה זו
פיקסלה (י"ח כסלו התשפ"א, 23:45), מאסף (י"ח כסלו התשפ"א, 09:35)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי צדיק » י"ח כסלו התשפ"א, 00:19

מאסף כתב:אפשר בבקשה להעלות ערך 'משפט שלמה' מכל מקום שהוא, וכל דבר שקשור לענין. ואם אפשר גם תמונה שצייר על כך האמן הצרפתי גוסטב דורה.


אין ערך במכלול (כלומר הם כותבים שצריך תיקון כבד לערך הקיים בוויקיפדיה), אני לא יודע מה הבעיה בתמונה הזו של דורה.
קבצים מצורפים
Dore_Solomon_Proverbs.png
Dore_Solomon_Proverbs.png (203.12 KiB) נצפה 1194 פעמים
פרופיל משתמש: | windows 10 | office 2019 | Microsoft Edge / google chrome | avg free |
סמל אישי של המשתמש
צדיק
משתמש וותיק
משתמש וותיק
 
הודעות: 1948
הצטרף: י"ח תמוז התשס"ט, 00:22
תודות שנשלחו: 293 פעם
תודות שהתקבלו: 604 פעמים ב 424 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל צדיק על הודעה זו
מאסף (י"ח כסלו התשפ"א, 09:35)

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי רותי » כ' כסלו התשפ"א, 11:03

צדיק כתב:
מאסף כתב:אפשר בבקשה להעלות ערך 'משפט שלמה' מכל מקום שהוא, וכל דבר שקשור לענין. ואם אפשר גם תמונה שצייר על כך האמן הצרפתי גוסטב דורה.


אין ערך במכלול (כלומר הם כותבים שצריך תיקון כבד לערך הקיים בוויקיפדיה), אני לא יודע מה הבעיה בתמונה הזו של דורה.

זו לא התמונה הזו היא לא מתארת את משפט שלמה, יש תמונה אחרת של המשפט עצמו.
רותי
משתמש מנוסה
משתמש מנוסה
 
הודעות: 904
הצטרף: כ"א כסלו התשע"ד, 14:47
תודות שנשלחו: 1026 פעם
תודות שהתקבלו: 1061 פעמים ב 615 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי MDS » כ"ב כסלו התשפ"א, 18:01

אם תבקשי באשכול המתאים אולי ילך טוב יותר
viewtopic.php?f=11&t=3685&p=175766#p175766
אם נפסיק לתת לסלולרי לנהל לנו את החיים, נהייה באמת אלחוטיים אך מחוברים...
סמל אישי של המשתמש
MDS
משתמש מתחיל
משתמש מתחיל
 
הודעות: 468
הצטרף: י"ב טבת התשע"ז, 15:48
מיקום: בפלטרין של מלך
תודות שנשלחו: 318 פעם
תודות שהתקבלו: 460 פעמים ב 324 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מאסף » א' שבט התשפ"א, 17:52

-
נערך לאחרונה על ידי מאסף בתאריך י' אייר התשפ"א, 09:14, נערך פעם אחת בסך הכל.
מאסף
 
הודעות: 38
הצטרף: י"ג חשון התש"פ, 16:02
תודות שנשלחו: 88 פעם
תודות שהתקבלו: 34 פעמים ב 18 הודעות

Re: בקשה - ערך ויקיפדיה

הודעהעל ידי מאסף » א' שבט התשפ"א, 17:54

-
נערך לאחרונה על ידי מאסף בתאריך י' אייר התשפ"א, 09:14, נערך פעם אחת בסך הכל.
מאסף
 
הודעות: 38
הצטרף: י"ג חשון התש"פ, 16:02
תודות שנשלחו: 88 פעם
תודות שהתקבלו: 34 פעמים ב 18 הודעות

המשתמשים הרשומים מתחת שלחו תודה ל מאסף על הודעה זו
צדיק (א' שבט התשפ"א, 21:59)

הקודםהבא

חזור אל תמיכה טכנית - אתרים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־15 אורחים